)
crime analysis
הן בזירה של ניתוח מגמות פשיעה (
והן בבחינה ובהערכה של ההשלכות של פרקטיקות
משטרתיות קלאסיות ושל אסטרטגיות שיטור חד
־
שות ("מה עובד?").
• שימוש במודלים מדעיים כגון שיטור מוכוון־
.)
Problem
-
oriented policing
בעיות (
למרות ההתפתחויות שחלו בשימוש במחקר המ
־
דעי בעולם השיטור וכן במנהיגות ובניהול המשטר
־
תי, המחקר המדעי עדיין לא הגיע למרכז הבמה בכל
הנוגע לתהליכי קבלת ההחלטות בשיטור. למשל, רוב
הפרקטיקות שבשימוש המשטרה לא נבחנות בשי
־
טתיות, ולכן אנו עדיין יודעים מעט מדי על מה יעיל
National Research
בשיטור, מה לא ובאילו תנאים (
ו
�
). בד
Council
, 2004;
Weisburd
and
Eck
, 2004
מה לארצות הברית ולאירופה, גם בארץ חריג למ
־
צוא מחקר הבודק אם אסטרטגיה משטרתית כלשהי
אכן משיגה את יעדיה. סקירה עדכנית של המחקרים
האמפיריים שבוצעו בישראל בנושאי שיטור־טרור
ויחסי משטרה־קהילה לא העלתה אף לא מחקר
.)
Perry
and
Jonathan
-
Zamir
אחד מסוג זה (4102 ,
אפילו מחקר אשר עסק בשיטור הקהילתי בישראל
ט
�
) בחן את הליך יישומו וה
Weisburd
et
al
., 2002(
מעתו ולא עסק בהשפעות של אסטרטגיית שיטור זו
על רמות פשיעה, פחד מפני פשיעה או אמון הציבור
במשטרה. עם זאת נציין כי לאחרונה נעשים מא
־
מצים להעריך את ההשפעה של שיטור ב"נקודות
חמות" על מגוון מדדים, כגון כמות ואופי פניות
הציבור למוקד 001 (אילן ואחרים, 3102).
גם כיום, בדומה לעשורים קודמים, ארגוני משט
־
רה משקיעים משאבים, מפתחים ומיישמים אסט
־
רטגיות ופרקטיקות כמעט בלי להתבסס על ממצאי
מחקרים מדעיים ובלי לבחון את יעילותן בכלים
המחקר המדעי לא
נתפס כצורך קריטי,
אלא במקרה הטוב
כאמצעי להצגת
פעילות שבוצעה,
דרך להצדיק או
לדרוש משאבים, או
כמותרות: הוא עשוי
להיות שימושי, אך
אפשר להסתדר
גם בלעדיו
99
׀
עורך הדין
יוני 4102
