משפחה
איזון משאבים בדרך של המשך שיתוף פעולה כפוי בהכרעה שיפוטית
בגין חלקו בנכסים העסקיים שאוזנו. במצב דברים
זה, הערכת שווי הנכסים העסקיים בעת האיזון -
אשר תוצאתה משתנה על פי שיטת החישוב ועל פי
מועד החישוב (שהינו כאמור שרירותי ואינו קשור
לעניינים כלכליים) - היא משמעותית ביותר לשני
הצדדים. ברי כי כחברה נקבל בפחות סובלנות מקרה
שבו נפגעה עתודתו הכלכלית של הצד שלא היה
מעורב בפעילות העסקית, בין אם בשל שימוש בשי
־
טת הערכה מסוימת, בין אם עקב המועד השרירותי
של האיזון ובין אם בשל אי הסדרה מראש של פירוק
השיתוף העסקי בתוך המשפחה. באותו אופן ממש
נרגיש שלא בנוח כאשר הערכת השווי או אופן איזון
המשאבים יפגעו בצד שהיה מעורב בפעילות העס
־
קית, כגון: שייוותר עם הנכס העסקי בלבד (בתמו
־
רה לשאר נכסי בני הזוג) על
שלל הסיכונים הכרוכים בכך,
או אף ייאלץ להיפרד ממפעל
חייו או לחלוק אותו עם
צדדים שלישיים כדי לממן
את סכום האיזון. כאמור,
במגזר העסקי היינו מקבלים
בשוויון נפש מקרים כאלה,
אלא שכאשר מדובר בבני
זוג שאינם מצופים להבטיח
את עצמם מראש מפני סי
־
טואציות כאמור, הדעת אינה
נוחה מתוצאות מסוג זה.
כאשר בני זוג נפרדים בה
־
סכמה, במיוחד כשמדובר באיזון רכוש מורכב, נמצא
פעמים רבות כי הם יתגברו על הבעיות שתיארנו
באמצעות המשך שיתוף פעולה בקשר לנכסים הע
־
סקיים, למרות פרידתם הזוגית. דרך זו היא פתרון
כמעט מושלם לשלל הבעיות שפירטנו לעיל. אלא
שכידוע, בהסכמה השמים הם הגבול, והבעיה היא
מציאת פתרונות בהיעדר הסכמה. אנו סבורים כי
הפתרון פשוט אך מחייב גמישות מחשבתית - שי
־
תוף פעולה כפוי.
ברור לנו כי הפתרון המוצע על ידינו אינו פופולרי,
והוא מנוגד לתפיסה הקלאסית לאפשר ניתוק כלכלי
בין צדדים שאינם מעוניינים בשימור קשר כזה. אלא
שאנו סבורים כי החשש מהנזקים הנגרמים משימור
יחסים כלכליים בין זוגות פרודים הוא מועצם ולרוב
"
clear
cut
מוגזם. אנו סבורים כי בשם קדושת ה-"
נעשות פעולות לא כלכליות הגורמות לעיתים נז
־
קים קשים לאחד הצדדים ואף לשניהם, שכן כאמור
ניתוק כלכלי מיידי מחייב שימוש בכלים מסחריים
שאינם מתאימים בהכרח לעולם דיני המשפחה. זאת
ועוד, ברוב המקרים שיהיה בהם צורך לבצע איזון
נכסים עסקיים סבוכים נמצא צדדים שחיו יחד תקו
־
פת זמן משמעותית ולרוב יש להם ילדים משותפים,
שממילא ימנעו הפרדה מוחלטת.
שיתוף פעולה כפוי אינו מפחיד כפי שהוא נשמע.
למעשה, הפרקטיקה של שיתוף הפעולה הכפוי דומה
לפרקטיקה של שיתוף הפעולה המוסכם - הצד
שהיה מעורב בנכסים העסקיים ממשיך להפעילם
כפי שהיה עד לפרידת הצדדים, באמצעות מנגנוני
פיקוח (כגון: חובות דיווח
והעברת מסמכים; הצבת
"מפקח" - משקיף, דירק
־
טור או איש ביקורת מקצועי
לפי הנסיבות; בחירת גורם
מכריע במקרים של מחלו
־
קות; זכות הצטרפות במ
־
) או אפילו
tag
along
כירה (
חובת הצטרפות; אפשרות
לעצור מכירה לא הוגנת).
מנגנוני הפיקוח רבים ומג
־
וונים, ולצורך כך ניתן להיעזר
בפתרונות יצירתיים מעו
־
לם המסחר. במסגרת המשך
שיתוף הפעולה הכפוי יחולקו הרווחים והפירות בין
הצדדים, ו"הצד המפעיל" יהיה זכאי לתמורה בגין
השקעתו לפי מידת ההשקעה הנדרשת (בדיוק כמו
בסיטואציה המסחרית שבה בעל מניות המשמש אף
כמנכ"ל מקבל משכורת על עבודתו).
ייתכן כי רבים ירימו גבה נוכח ההצעה האמורה או
יטענו כי היא מחייבת שינוי בחקיקה. אמנם ראוי לתקן
את החוק כך שיתאים לשינוי העיתים, אלא שאנו
סבורים כי אפילו במתכונתו הנוכחית מאפשר החוק
לבית המשפט לייצר פתרונות יצירתיים. שיקול הדעת
בקשר לאיזון, המוקנה לבית המשפט בסעיף 6(ג) לחוק
יחסי ממון, הוא רחב. החוק מאפשר לבית המשפט
לקבוע "באיזו דרך יבוצע האיזון" וכן את "מועדי הבי
־
צוע, הבטחתו ושאר תנאיו". מאחר שבידי בית המ
־
בשם קדושת
" נעשות
clear cut
ה-"
פעולות לא כלכליות הגורמות
לעיתים נזקים קשים לאחד
הצדדים ואף לשניהם, שכן
ניתוק כלכלי מיידי מחייב
שימוש בכלים מסחריים
שאינם מתאימים בהכרח
לעולם דיני המשפחה
יוני 4102
עורך הדין
׀
116
