משפחה
גירושים בשיתוף פעולה: הרהורים בראשית הדרך
ו
�
זה למעלה מ 02 שנה מפלס את דרכו הליך ייח
־
די ליישוב סכסוכי גירושים בדרך המבקשת להציב
אלטרנטיבה חדשנית וייחודית לדרך האדוורסרית
המסורתית, ושמו גירושים בשיתוף פעולה. לזירת
הגירושים בישראל נכנס הליך הגירושים בשיתוף
פעולה לפני למעלה מעשור. עם זאת דומה כי המו
־
דעות לקיומו טרם חלחלה בציבור, ואף לא בקרב
נשות ואנשי מקצוע בתחום
הגירושים. ברשימה קצרה זו
אבקש להאיר כמה היבטים
הקשורים בהליך, שיסייעו
בהערכת הפוטנציאל הט
־
מון בו באופן כללי, ובמיוחד
בהקשר הישראלי, ואעשה
זאת בבחינת הליך הגירושים
בשיתוף פעולה לעומת הגי
־
שור לגירושים.
אכן יש לא מעט מן המ
־
שותף בין הליכי גישור לגי
־
רושים ובין גירושים בשיתוף
פעולה. שתי הפרקטיקות
מציעות דרך פייסנית לסיום
נפרדים אך שווים
על רקע ניסיונות לא מבוטליםשל העת האחרונה להקהות את הלוחמנות,
את התוקפנות ואת האדוורסריות שבהן רוויה זירת הגירושין בישראל,
יש לעודד את הבחירה בגירושים בשיתוף פעולה. במובנים רבים אפשר
לראות במודל זה מענה אולטימטיבי לביקורות שהופנו כלפי הגישור
לגירושים וכפתרון לבעיית פערי הכוחות בין בני זוג הרוצים להתגרש
רות הלפרין־קדרי
פרופ' רות הלפרין־קדרי,
ראש מרכז רקמן
לקידום מעמד האישה;
חברת הוועדה לביעור
הפליה נגד נשים באו"ם
קשרי זוגיות בהימנעות מליטיגציה ובהסתייעות
באנשי מקצוע מן התחומים הטיפוליים. עם זאת,
יש הבדלים משמעותיים בין הליך הגישור לגירו
־
שים ובין הגירושים בשיתוף פעולה, וכפי שאראה
בהמשך, הבדלים אלה בפרקטיקה עצמה עשויים גם
להיתרגם להגדלת סיכויי הקבלה של הליך הגירושים
בשיתוף פעולה בקרב קהילת אנשי המקצוע בתחום.
נוסף על כך אציע כי במובנים
מסוימים אף אפשר לראות
בהליך הגירושים בשיתוף
פעולה את התשובה האול
־
טימטיבית לשורת ביקורות
שהופנו כלפי הגישור לגירו
־
שים.
הגישור כדרך ליישוב סכ
־
סוכים החל להתבסס ברא
־
ת
�
שית שנות ה 08, וכבר ב
־
חילת דרכו זוהה במידה רבה
עם תחום הגירושים כאפ
־
שרות לסיים נישואים ללא
המחיר הגבוה שגובה הליך
משפטי, בין במשאבי נפש,
גם אם בראשית הדרך
עוד חסו תחת מטריית
collaborative divorce
ה־
גם עורכי דין שרק הביעו
שאיפה להימנע מליטיגציה
אך לא התחייבו על כך
בחוזה, כיום אין עוד ספק
כי עקרון אי התביעה הוא
עקרון יסוד ותנאי בלעדיו
אין להגדרת הליך כשיתופי
121
׀
עורך הדין
יוני 4102
