אדר ב׳ תשע"ד
51
ס
פרה החדש של פינגלה “גם זוּ לטובה”,
עוסק בסיפור על נחום איש גמזו, על פי
התלמוד מסכת תענית, ופותח בתיאור
איש בשם נחום החכם שמקבל הכול בשמחה
ובהבנה. גם כאשר חתולה גזלה לו את הארוחה
הוא מתנחם: “חתולת רחוב שבעה לא תיילל
בין הפחים ואנחנו נישן טובי לב ושמחים”.
עיקר הספר הוא עיבוד של הסיפור מהמקורות,
בהם מסופר על שליחותו של נחום איש גמזו,
שנקלע לצרה כאשר אוצר של אבנים טובות
ומרגליות שאמור היה להביא אל המלך
אנטיוכוס כדי להסיר את רוע הגזרה מעל
היהודים, נגנב ממנו והוחלף בחול. המלך זעם
ועמד להרוג את כל היהודים, אבל נחום איש
גמזו האמין שהכול בידי שמיים, ואז התחולל
נס - החול הופך לחיצים שסייעו למלך
במלחמותיו, וכאות תודה הוא העניק לנחום
איש גמזו אבנים טובות.
“מבחינתי זה סיפור על אופטימיות וקור רוח,
חשיבה חיובית וביטחון שיהיה טוב”, אומרת
פינגלה, “אני כותבת את הדברים האלה גם
לעצמי, כדי להתמודד עם קשיים. ניסים קורים
כל יום, והם לא חייבים להיות קונקרטיים.
אני מקנאה במי שיכול לקבל דברים באהבה,
לקחת הכול בקלות, גם במצבי לחץ, מתוך
ידיעה שהולך להיות טוב.”
היא סבורה שספריה מתאימים לקהלי יעד
מגוונים, ולא רק לציבור הדתי לאומי. “אין
לי בראש קהל מסוים כשאני כותבת, אני לא
מסמנת מטרה וסביבה, הסיפורים כותבים את
עצמם. בשום מקרה אני לא כותבת כדי להטיף
לילדי ישראל.”
בספרה “הבנין המנגן” היא כתבה על ילדה
שמציירת רק כאשר השכנים שלה בבניין
מנגנים. בוקר אחד היא מתעוררת ואין שום
מוזיקה, היא לא מציירת, ורק שומעת את
שירת הציפורים מסביב. מתברר שזהו בוקר
שבת. “זה לא שאני רוצה להגיד לקוראים
שלי ‘בשבת אל תנגנו’, ‘אל תציירו’, אני באה
מהעולם שלי, מהשבת שלי, אבל אני לא
יושבת לכתוב כדי לחנך”. היא מדגישה.
כדוגמה לספר הפונה לכל המגזרים היא
מביאה את ספרה “מצוין” (3102, בית אל),
שעוסק בחוויות רגילות של גל, ילד שהופך
ארגז לחללית ומפליג על כנפי הדמיון. העובדה
שהגיבור חובש כיפה, כך היא מדגישה, לא
צריכה להפריע. “יש הוצאות שמחליטות
שהגיבורים יהיו חובשי כיפה כי הספרים שלהן
מיועדים רק לציבור הדתי-לאומי, אבל אני לא
חושבת שהעובדה שיש לו כיפה על הראש
צריכה למנוע מאנשים שהם לא חובשי כיפה
גם ילדיםחילוניים
יכולים לקרוא
ה סבורה שספרי הילדים שכתבה מיועדים לכל ילדי
ֶ
ל
ְ
ג
ְ
הסופרת ציפי פּינ
ישראל, וכי העובדה שלגיבור בספרה “יש כיפה על הראש”, אינה צריכה
למנוע מאנשים שהם לא חובשי כיפה מלקנות את הספר לילדיהם
צילמה: דקלה בסיסט
§
כתב: רותי גליק
הסופרת ציפי פינגלה
