אדר ב׳ תשע"ד
41
שרית ארנסט. הבל, תכלית החיים
זיוה וייס, תיכון שק"ד דרכא,
שדה אליהו
דליה יוחנן, תיכון שק"ד דרכא,
שדה אליהו
רוצה להיות רופא טוב –
למד אמנות
אחת ממגמות האמנות הוותיקות בחינוך
הדתי קיימת כבר 91 שנה בתיכון שק"ד דרכא
בשדה אליהו. לדברי זיוה וייס, מורה ומנחה,
"לימודי האמנות נותנים לחלק מהתלמידים
סיבה ללכת לבית ספר", בין היתר בגלל שהם
מאפשרים להם לחוות הצלחה שאינה כרוכה
בלימוד עיוני.
"זו חוויה מעצימה מאוד להצליח ליצור משהו,
שרק מי שעובר אותה מבין. יש תלמידים
שבהתחלה אומרים 'מה ייצא לי מזה?'. הם
רואים שהחברים שלהם נרשמים לאמנות,
לאט לאט לקראת כיתה י"ב המגמה מתמלאת,
ואז הם חוזרים ואומרים לי 'בחרתי לא נכון
כשבחרתי מגמות אחרות".
זיווה מתארת את מערכת היחסים השוויונית
שנוצרת בין המורה לאמנות לבין תלמידיה,
כמערכת שבה "המורה היא בגובה העיניים",
ועם זאת היא מציבה לתלמיד רף גבוה,
משמשת כמנחה ומלווה את התלמיד בתהליך
שהוא עובר, על מנת ש"המוצר המוגמר יהיה
עבודה שתכבד את בעליה".
דליה יוחנן מתיכון שקד מציינת כי מדובר
בבית ספר מעורב שבו בנים ובנות לומדים
יחד, והבחירה בלימודי אמנות אינה ייחודית
לבנות. "המגמה נבנתה על ידי זיוה וייס, על
פי הרעיון שלכל תלמיד יש מקום באמנות
והמגמה פתוחה למי שרוצה ללמוד. בסיום,
כולם במגמה מגישים פרויקט גמר.
"אנחנו נמצאים בפריפריה וקיבוץ שדה אליהו
הוא עדיין קיבוץ בסגנון של פעם. האווירה
פחות הישגית וההורים יותר פתוחים לאמנות
ולחשיבותה לעיצוב עולמם של ילדיהם.
להורים מתלבטים אני נוהגת לומר 'אם אתם
רוצים שהילד שלכם ילמד בטכניון, זה בסדר
שילמד 5 יחידות מתמטיקה, אבל אם אתם
רוצים שהוא יהיה רופא טוב אז כדאי שילמד
■
אמנות".
טל שטרן. אל תשליכני לעת זקנה, ככלות
כוחי אל תעזבני
אריאל בן שושן. אז והיום
ציפי מזרחי, מורה
באולפנת צבייה
במעלה אדומים
ומדריכה במחוז: "משרד
החינוך מתייחס
אלינו בהרבה כבוד
והבנה, ובתי הספר
נוכחו לדעת שמגמות
האמנות מביאות להם
כבוד. פוליטיקאים
וראשי ערים מגיעים
לתערוכות, נציגי
מחלקות חינוך רואים
לאיזו רמה גבוהה אנחנו
מגיעים, וכל זה הודות
להרבה השקעה ואמונה"
