אדר ב׳ תשע"ד
57
מ
גילת אסתר מצליחה להחיות את
האווירה המיוחדת ששררה בחצר
המלך אחשורוש בפרט ובממלכת
פרס ומדי בכלל, באמצעים לשוניים וסגנוניים
מעולים. אך למגילה יש גם דרך מיוחדת
לתיאור האירועים עצמם.
האירועים במגילת אסתר מתוארים בסדר
כרונולוגי. בהתפתחות העניינים יש הרבה
מאורעות שאנו מבינים את הופעתם בזמן
מסוים. מאידך, יש אירועים שקרו אך
'במקרה' בזמן הנכון.
הסדר של רוב המאורעות - מובן: במשתה
(פרק א׳, י׳).
מזמין המלך את ושתי
בגלל סירובה להופיע והרחקתה מן החצר,
על המלך לבחור מלכה חדשה – והוא בוחר
. מרדכי,
(פרק ב', י"ז)
באסתר טובת המראה
הבקי בלשונות רבות, נמצא מעתה קרוב
לבית המלך, ומשום כך יכול הוא לגלות את
.
(פרק ב', כ"ב)
סודם של בגתן ותרש
קרבתו של מרדכי לבית המלכות מסבירה
גם מדוע נזכר רק הוא כיהודי יחידי הממאן
. מובן גם מדוע
(פרק ג', ה')
להשתחוות להמן
אסתר אינה מסתפקת במותו של המן
לכן היא ניגשת אל המלך שנית
(פרק ז', י')
ומבקשת ממנו – לאחר שהושיט לה את
שרביטו – להשיב את הספרים שכתב המן
.
(פרק ח', ה')
לעומת זאת, הסדר של מאורעות אחרים
שבמגילה, לא מובן לנו. כך מעוררת בנו פליאה
מיוחדת השתלשלות העניינים מאז הופעתה
של אסתר לפני המלך, לאחר שמרדכי ציוה
עליה לעשות להצלת עמה. מדוע אין המלכה
מגלה מיד למלך את תוכנית ההשמדה של
(פרק ה', ד').
המן, אלא מזמינה אותו למשתה?
ושוב, מדוע בשעת המשתה אין אסתר מגלה
למלך את סודה, והיא מזמינה את המלך
ומדוע מזמינה אסתר
(פרק ה', ח').
למשתה שני?
את המלך למשתה דווקא עם המן, ואתו לבדו?
ומדוע דווקא "בלילה ההוא", בין
(פרק ה, ד', ח').
המשתה הראשון לשני, נדדה שנת המלך?
ומדוע מבקש המלך דווקא באותו
(פרק ו', א').
לילה את ספר הזכרונות כדי שיקראו בפניו
ולמה קראו לפני המלך
(פרק ו', א').
מתוכו?
דווקא בעניין הקשור למרידות? ומדוע מבקש
המלך דווקא מהמן לתת כבוד למרדכי, אף על
פי שהמן היה באותה עת "מעל כל השרים",
נסתר וגלוי
בסיפור המגילה
דר’ גבריאל ח’ כהן
התבוננות בפרק
הראשון מלמדת אותנו
שכאן נמצא לב הספור.
כאן נמצא החטא וכאן
מתחילה הישועה.
סילוקה של ושתי
מאפשר את כניסתה
של אסתר לתמונה.
עדיין לא שמענו על
המן ועל מזימותיו,
עדיין לא שמענו על
בגתן ותרש, עדיין
אין רמז למה שעומד
להתחולל, אולם הרקע
כבר מוכן. מתוך החטא
הקב"ה מצמיח את
הישועה
של הקב"ה להחזיר את עם ישראל בתשובה
היא על ידי הצבת רשע כהמן, כדברי הגמרא
"ויסר המלך את
(מסכת מגילה דף יד עמוד א)
טבעתו, אמר רבי אבא בר כהנא: גדולה
הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים
ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל, שכולן
לא החזירום למוטב, ואילו הסרת הטבעת
החזירתן למוטב."
התנהגותו של מרדכי נראית מרגיזה
ופרובוקטיבית: "ומרדכי לא יכרע ולא
ישתחוה". לא נאמר ומרדכי לא כרע בלשון
עבר אלא "לא יכרע". מרדכי "חפש" את
המן. במקום להעלם כאשר המן עובר ברחוב,
מרדכי מתייצב מול המן ומתגרה בו, לא כורע
ולא משתחוה. על פניו נראה שזו הסיבה
לכעסו של המן ולרצונו להשמיד את העם
היהודי. עיון קל יגלה שזו ההצלה של העם
היהודי. העם שהושפל במשתה מקבל כאן
חיזוק לגאוותו הלאומית. זהו תיקון של החטא
"נהנו מסעודתו של אחשורוש".
מכאן ואילך הדברים מתגלגלים באורח של
נסים כמעט גלויים.
השתדלנו להראות שהפרקים הראשונים של
המגילה, שלכאורה אין בהם צורך או שהם
נראים כ"איכה" הם הנס הגדול שמתרחש
■
הרבה לפני שהספור "האמיתי" מתחיל.
