אדר ב׳ תשע"ד
54
בין גבולות
תחומי ארץ ישראל בתודעה היהודית בימי
הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, מאת
אייל בן אליהו, הוצאת יד יצחק בן צבי, 843
עמ'
מהם תחומיה וגבולותיה של ארץ ישראל?
האם מאשקלון שבדרום ועד עכו בצפון או
שמא בין הנילוס והפרת? האם עבר הירדן
המזרחי הוא חלק מהארץ? מה מעמדו של
אזור בארץ המיושב בצפיפות באוכלוסייה
נוכרית? האם התיישבות יהודית רצופה
וצפופה הופכת את המרחב המיושב לחלק
מן ה'ארץ'? והאם עזיבת יהודים את המרחב
גורמת לשינוי במעמדו?
שאלות מעין אלו, שהעסיקו ומעסיקות את
תושביה היהודים של הארץ מהעת העתי
ב
קה ועד ימינו, הן העומדות במוקד ספר זה,
העוסק בתחומי הארץ בתודעה היהודית
בעת העתיקה. בספר מוצגות ונדונות מש
ב
מעויותיהן של מגוון מפות תודעתיות של
'ארץ ישראל', מראשית ימי הבית השני ועד
לשלהי תקופת התלמוד. זאת, באמצעות
האופן שבו הן משתקפות בספרות המק
ב
ראית, בספרות ימי הבית השני לגווניה וב
ב
מכלול ספרות חכמים ההלכתית והמדרשית.
העיקרון השוזר את הסוגיות הנדונות בספר,
הוא הזיקה המתמדת שבין המרחב היישובי
שבו התפרש היישוב היהודי, לבין תחומי
הטריטוריה, כפי שנתפסו בתודעה היהודית
או לחילופין בתודעה הישראלית. לפיכך,
לתמורות ולשינויים בתחום היישוב היהודי
הרצוף בארץ, הייתה זיקה ישירה לשינויים
בזהותו העצמית של העם היושב בארץ.
לנבוכי הדור
מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ידיעות
ספרים, 663 עמ'
הספר נכתב בראשית המאה הקודמת בעיר
בויסק שבליטא, טרם עלה הראי"ה לארץ,
כשעל שולחנו כבר נחה ההצעה להתמ
ב
נות לרבה של יפו. זהו חיבור שנכתב בחוץ
לארץ אך ספוג כולו באווירה המאתגרת של
ארץ ישראל, ותורם להבנה מעמיקה של
כתבי הראי"ה. החיבור עומד בתווך בין שתי
תקופות חיים ובין שני סגנונות כתיבה של
הראי"ה ומהווה עדות מרתקת לרצף המח
ב
שבתי שלו לאורך הזמן. סוגיות מטרידות,
כמו תורה ומדע, היחס לכופרים ולכפירה
ועוד רבות אחרות, נידונות כאן בהרחבה,
ובחלק מהנושאים ניתן לראות את ניצני
תפיסתו המורכבת כפי שהיא באה לידי בי
ב
טוי בכתביו המאוחרים בארץ ישראל.
כתב היד המקורי אינו נמצא כיום בידי
היורשים. הרב ד"ר שחר רחמני, המלמד את
תורת הרב קוק זה שנים רבות, השיג צילום
של כתב היד וערך אותו במהלך השנים
האחרונות, כולל אחרית דבר הממקמת את
החיבור על רצף כתביו של הראי"ה, ומתחקה
אחר גורלו של כתב יד, שלא היה מוכר שנים
רבות, ואף נגנב ופורסם בחלקו באינטרנט,
טרם הגיעו לדפוס.
קץ עידן הקורבנות
תמורות דתיות בשלהי העת העתיקה, מאת
גדליה סטרומזה, הוצאת מאגנס, 461 עמ'
הספר מציג גישה מקורית לנקודת מפנה
מרכזית בהיסטוריה של הדתות. השינויים
הדתיים הדרמטיים שחלו בשלהי העת
העתיקה הם חידה שהעסיקה כמה מגדו
ב
לי החוקרים במערב. המחבר בוחן מחדש
דעות קיימות, ומערער על התפיסה הרווחת
הרואה את השינויים כהתפתחות פנימית
מפוליתיאיזם למונותיאיזם בתוך העולם
היווני-רומי. הספר מבקש לראות את שורשי
המהפכה לא במרחבי אגן הים התיכון אלא
כממוקדים במזרח הקרוב.
המחבר מדגיש את תפקידה של היהדות
במהפכה הדתית, ובמיוחד את ההמצאה של
צורה חדשה של חיים דתיים בעקבות חורבן
ב
�
הבית השני בשנת 07 לסה"נ. בהעדר קור
נות בעלי חיים, התפנה מקום לצורות פולחן
חדשות שבמרכזן הדאגה לגאולה אישית,
לימוד תורה, תפילה וצום, ומרחב לצמיחתן
של קהילות דתיות. לדעתו של המחבר, מה
שקיבלה הנצרות מהיהדות – כתבי קודש,
אתיקה דתית, היחס למוות ולמה שאחריו,
פ
ִ
ובעיקר היחס לקורבן -- הוא גם מה שא
ב
שר לה לגבור על הדתות של העולם הקדום.
לטעום מהשמים
מדוע חיפשו היהודים את צבע התכלת, מאת
ברוך סטרמן וג'ודי טאובס-סטרמן, ידיעות
ספרים, 872 עמ'
התשוקה לצבע הכחול הייתה נחלת העולם
העתיק. בדים הצבועים בכחול ובסגול נחש
ב
בו לפסגת האמנות ולסוד הנמסר בלחישה.
הפניקים הקדמונים והרומאים התהדרו בו,
וצבע התכלת קיבל מקום של כבוד גם אצל
היהודים, שנצטוו לשזור אותו בכנף בגדם,
והמקובלים אף הכתירו את התכלת בתואר
"תכלית כל הצבעים".
בכל אלה ועוד עורך המחבר, הפיזיקאי ד"ר
ברוך סטרמן, שבעצמו פיתח טכניקות לש
ב
חזור הצביעה העתיקה בתכלת, מעין מסע
היסטורי ובלשי, ביולוגי ופיזיקאלי, החוצה
תרבויות ויבשות, בעקבות חידת התכ
ב
לת. ומסתבר שהתכלת אבדה והשתכחה
כאלף שנה ושבה והתגלתה רק בעידן המו
ב
דרני. כיום רבבות יהודים מכל קצוות תבל
לובשים שוב את התכלת המקורית בכנפי
בגדיהם. התחייה המחודשת של מצווה
חשובה זו מעלה נושאים יסודיים ועקרו
ב
ניים בהלכה – זו המצווה היחידה שנתגלתה
מחדש לאחר שאבדה.
ונתתי להם יד ושם
06 שנות הנצחה, תיעוד, מחקר וחינוך, מאת
בלה גוטרמן, הוצאת יד ושם, 533 עמ'
מוסד יד ושם המשמש לתיעוד, חינוך ומחקר
של השואה, עושה כאן בשנתו ה-06 שינוי
זווית – הוא מתעד את פועלו ואת התפתחו
ב
תו כמוסד. מסוג המסמכים שיש בהם חומר
חיוני למי שעוסקים בחקר השואה. האלבום
מתחיל עוד קודם להקמת המוסד, ביוזמתו
של אדם כמעט לא מוכר – מרדכי שנהבי
מקיבוץ משמר העמק – כמי שהגה והניע את
המהלך ההיסטורי של הקמת מפעל ההנצחה
א
�
לקורבנות השואה כבר ב 2491, בעת שהנ
-
דוד בן כרמל
ארון הספרים
