אדר ב׳ תשע"ד
56
הגות תורנית
הרב יעקב קליין / דר׳ גבריאל ח׳ כהן
מה החטא
בהשתתפותם של נציגי
העם היהודי במשתה?
חז"ל מסרו לנו
שבמשתה הוצגו לראווה
על ידי נבוכדנצר כלי
המקדש שנבזזו. ואם
לא די בכך, אחשורוש
לבש את בגדי הכהן
הגדול והסתובב בין
המסובים במשתה
כשהוא לבוש בהם. מה
על נציגי העם היהודי
לעשות לעת כזאת?
הם גולים, הם שבויים,
נוכחים בסעודה בעל
כורחם ואין באפשרותם
להגיב בשום דרך
בקריאת המגילה בקהילות אשכנז נהוג לקרוא
מספר פסוקים במנגינה שונה מהרגילה:
"ומרדכי ידע את אשר נעשה..." עד "...
והעיר שושן נבוכה" - במנגינת מגילת איכה.
יש הקוראים גם את המילים "וכלים מכלים
שונים" במנגינת איכה, רמז לכלי המקדש
שנבזזו.
(שולחן ערוך, אורח חיים, הלכות מגילה ופורים
הרמ"א
כותב: "יש שכתבו שנוהגין לומר ד'
סימן תרצ)
פסוקים של גאולה בקול רם, דהיינו: איש
יהודי וגו', ומרדכי יצא וגו', ליהודים היתה
אורה וגו', כי מרדכי היהודי וגו'; וכן נוהגין
כותב
(סימן תרצ)
במדינות אלו". המגן אברהם
"כשיאמר 'בלילה ההוא נדדה' יגביה קולו כי
."
(מהרי"ל ד"מ)
שם עיקר הנס
ואכן, כשמלמדים את מגילת אסתר שמים
דגש על פרק ו': "בלילה ההוא נדדה שנת
המלך" ומסבירים שכאן הגלגל מתהפך
ומתרחש הנס. אם כן מה מקומו של הפרק
הראשון, המתאר בהרחבה רבה את גדולת
המלך ותפארתו ואת המשתה המפואר,
לכאורה ללא צורך?
שאלו תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי
את רשב"י: מפני מה נתחייבו שונאיהם של
ישראל שבאותו הדור כליה? (שונאיהם של
ישראל – עם ישראל בלשון סגי נהור) על
שאלה זו ניתנו מספר תשובות ואחת מהן היא
- מפני שנהנו מסעודתו של אחשורוש.
נבאר מעט תשובה זו. מה החטא בהשתתפותם
של נציגי העם היהודי במשתה? חז"ל
מסרו לנו שבמשתה הוצגו לראווה על ידי
נבוכדנצר כלי המקדש שנבזזו. ואם לא די
בכך, אחשורוש לבש את בגדי הכהן הגדול
והסתובב בין המסובים במשתה כשהוא
לבוש בהם. מה על נציגי העם היהודי לעשות
לעת כזאת? הם גולים, הם שבויים, נוכחים
בסעודה בעל כורחם ואין באפשרותם להגיב
בשום דרך.
נחזור אל התשובה:"מפני שנהנו מסעודתו
של אחשורוש". לא נאמר מפני שהשתתפו
אלא מפני שנהנו. איך אפשר להנות כאשר
כלי המקדש מבוזים? איך אפשר להנות כאשר
בגדי הכהן הגדול מונחים על אחשורוש?
נראה שנציגי העם היהודי - ואולי העם
היהודי כולו - אבדו את הגאווה הלאומית
שלהם, אבדו את הכבוד המינימלי ליהדותם.
במצב זה אין קיום לעם.
במהלך המשתה ניתנת הוראה להרוג את
ושתי, הוראה המנוגדת לכל הגיון אנושי
ואפילו להגיון פרסי. המלך בשכרותו מבקש
מוושתי בקשה בלתי סבירה. חז"ל מסרו
לנו שבקשתו הייתה שוושתי תופיע ללא
בגדים בפני כל החוגגים. ושתי מתקוממת
בצדק והמלך מצווה להורגה. כאשר התפכח
משכרותו התחרט על מעשיו.
התבוננות בפרק הראשון מלמדת אותנו
שכאן נמצא לב הספור. כאן נמצא החטא
וכאן מתחילה הישועה. סילוקה של ושתי
מאפשר את כניסתה של אסתר לתמונה.
עדיין לא שמענו על המן ועל מזימותיו, עדיין
לא שמענו על בגתן ותרש, עדיין אין רמז למה
שעומד להתחולל, אולם הרקע כבר מוכן.
מתוך החטא הקב"ה מצמיח את הישועה.
נמשיך להתבונן במגילה ונמצא ששום דבר
אינו מתרחש באופן טבעי. בחיפושים אחרי
מלכה חדשה מגיעים אל אסתר, שכלל לא
הציגה את מועמדותה ואף סירבה ללכת אל
ארמון המלך בנימוק הפשוט שהיא יהודיה -
"ותלקח אסתר", היא נלקחה בעל כורחה!
קטע מקומם בסיפור הוא עלייתו של המן
לגדולה. האם גם זה "נס"? לעניות דעתי
התשובה היא חיובית. בקריאה שטחית של
המגילה לא מובן מדוע המן רוצה להשמיד,
להרוג ולאבד את כל היהודים.
המן הוא אנטישמי קלאסי, המשמש מורה
דרך לאנטישמים רבים שקמו אחריו, ובהם
נושאי דגל "הפתרון הסופי" שכולו רשע,
צאצא של עמלק. והשאלה מדוע נתחייבו
שונאיהם של ישראל כליה אינה עולה. אולם
כאמור רבותינו שאלו שאלה נוקבת זו ומצאו
שישראל חטאו. אי אפשר להשאר עם חטא,
בודאי לא עם חטא ציבורי שמאיים על כל
העם. צריך לחזור בתשובה! נראה שדרכו
המגילה
כולה נס
הרב יעקב קליין, מכללת שאנן, חיפה
