סדר יום
תגובה לעדו נחום - על חשיבותם של כללים ניטרליים הנקבעים מראש
לקראת הבחירות הבאות, כגון מימון המפלגות שבו
תזכה כל סיעה. לאור זאת, ונוכח התחרותיות והדם
הרע שאופייניים ליחסים בין סיעות שהתפלגו, נקל
לראות כי יש חשש מובנה לאמצעי לחץ ולפיתויים
מצד הסיעות ולאופורטוניזם מצד הח"כ הנכנס. לפיכך
סוגיה זו מחייבת הסדרה מראש על ידי כלל שייקבע
ככל האפשר תחת "מסך בערות", כלומר, כשעוד לא
ידוע איזו סיעה עשויה להתפלג ומיהו הח"כ שעשוי
לפרוש מהכנסת. הסדרה מראש תגדיל את הסיכויים
שההחלטה לא תושפע מאינטרסים אישיים וסיעתיים
צרים ומיידים, אלא משיקולים עקרוניים בדבר האיזון
הראוי בין עקרון הייצוגיות וזכות הבוחרים שהצביעו
לאותה רשימה; הזכויות של הסיעות השונות; וזכותו
של הח"כ הנכנס. כמו כן, על הכלל להיות ברור וקל
להפעלה באופן שישאיר מקום מינימלי לשיקול דעת
בהפעלתו. עוד אטען שהכלל שייקבע צריך להיות ני
־
טרלי, שלא יעניק מראש עדיפות לסיעה המקורית או
לזו שהתפלגה ממנה.
מבחינת הפרמטר של קביעת הסדר מראש, הכנסת
עשתה צעד חשוב בכיוון הנכון כאשר הוסיפה בשנת
ס
�
0102 את סעיף 01(א) לתקנון הכנסת אשר מ
דיר את הסוגיה. לכן, כפי שמציין בצדק עו"ד נחום,
המצב הקיים בכנסת טוב בהרבה מהמצב בשלטון
המקומי, שם לא קיים כל הסדר. עם זאת, ההסדר
הבסיסי שקובע סעיף 01(א) הוא שככלל ההחלטה
לאיזו סיעה להשתייך תהיה נתונה לח"כ הנכנס (לצד
כללים כיצד תחליט ועדת הכנסת על השתייכותו
הסיעתית במקרים שהח"כ הנכנס לא הודיע על
העדפתו בפרק הזמן הנדרש). לטעמי, לא נכון לה
־
שאיר את ההחלטה לח"כ הנכנס, הן בשל הנימוקים
שמניתי לעיל בזכות הסדרה מראש, הן משום שה
־
סדר זה נותן משקל יתר לזכותו של הח"כ הנכנס על
פני השיקולים העקרוניים האחרים שמניתי לעיל.
התיקון שמציע עו"ד נחום - כי הח"כ המחליף יוכל
לבחור לאיזו סיעה להשתייך רק כאשר הח"כ העוזב
שייך לסיעה שהתפלגה (אך לא כאשר הח"כ העוזב
שייך לסיעה המקורית) - משפר במעט את המצב,
שכן הוא מצמצם את המצבים שבהם הבחירה תהיה
נתונה לח"כ הנכנס, אך מדובר בפתרון חלקי בלבד.
בעיה נוספת (שאליה עו"ד נחום איננו נדרש) היא
כי ההסדר הקיים מופיע בתקנון תחת רשימת נו
־
שאים אשר "טעונים את אישורה של ועדת הכנסת".
ההסדר אמנם נוקט לשון שניכר ממנה כי הכוונה
הייתה שהאישור של ועדת הכנסת יהיה פורמלי
בלבד, וכי לא תהיה לוועדת הכנסת סמכות להחליט
בניגוד לרצונו של הח"כ הנכנס (או בניגוד לכללים
הקובעים את השתייכותו של הח"כ הנכנס במקרים
בהם לא הודיע על רצונו כנדרש). אולם בפועל, הדיון
של ועדת הכנסת בעניין שנאן (המקרה הראשון שבו
הפעילו את ההסדר החדש) הוכיח שלפחות חלק
מחברי הוועדה סברו, הן בטיעוניהם הן באופן הצב
־
עתם, שבהחלט יש להם שיקול דעת להחליט כראות
עיניהם על השתייכותו הסיעתית של הח"כ. מקרה
זה מלמד שלא די בניסוח הקיים להגביל את שיקול
הדעת של ועדת הכנסת.
ההסדר הקיים אמנם לוקה בחסר מבחינת הפר
־
מטר של הסדרה מראש, אך הסדרו של עו"ד נחום
לוקה בחסר מבחינת הפרמטר של קביעת הסדר
ניטרלי. הצעתו יוצרת הטיה מראש לטובת הסי
־
עה המקורית, שכן לפיה כאשר אחד מחברי הסיעה
המקורית עוזב את הכנסת מובטח לה שגם מחליפו
ישתייך אליה, וכאשר אחד מחברי הסיעה שהתפל
־
גה עוזב את הכנסת עלול כיסאו לעבור לידי הסיעה
המתחרה, על פי בחירתו של הח"כ הנכנס. לטענתי,
אי אפשר לקבוע אפריורית שהסיעה המקורית תהיה
בהכרח (או אפילו ברוב המקרים) המייצגת האות
־
נטית יותר של הרשימה המקורית שרצה בבחירות
ושל רצון בוחריה. קיימות התפלגויות שונות, חלקן
אולי יותר כיסאולוגיות וחלקן יותר אידאולוגיות,
אך בין שהמניע הוא אידאולוגי או כיסאולוגי, אי
אפשר להעריך מראש איזו מהסיעות תהיה קרו
־
בה יותר לאידאולוגיה שעל בסיסה רצה הרשי
־
מה המקורית לכנסת. בהחלט אפשר להעלות על
הדעת מקרים שבהם דווקא הסיעה המתפלגת פו
־
עלת בכנסת באופן המשקף יותר את המצע המקורי
שעל בסיסו נבחרה הרשימה לכנסת. דמיינו למשל
שיו"ר סיעת אופוזיציה מחליטה להצטרף לממשלה,
אף שמצעה מנוגד מאוד למדיניות הממשלה והיא
רצה בבחירות בהבטחה מפורשת שלא תצטרף
לקואליציה. בתגובה מחליטים חלק מחברי סיעתה
להתפלג ולהישאר באופוזיציה, כי הם סבורים שמ
־
דובר בבגידה בבוחרים ובאידאולוגיה של המפלגה.
או דמיינו מצב שבו ראש הממשלה פועל בניגוד
למצע המפלגה ולהבטחות בבחירות, ובתגובה פו
־
אוקטובר 3102
עורך הדין
׀
38
