סדר יום
תגובה לעדו נחום - על חשיבותם של כללים ניטרליים הנקבעים מראש
סעיף 34 לחוק יסוד: הכנסת קובע כי "נתפנתה
משרתו של חבר הכנסת, יבוא במקומו - מתוך רשי
־
מת המועמדים שכללה את שמו - המועמד ששמו
נקוב ראשון אחרי שמו של אחרון הנבחרים". כך
למשל, עם התפטרותו של חבר הכנסת אפרים סנה
מהכנסת, החליפו חבר הכנסת שכיב שנאן, הבא
בתור ברשימת העבודה בבחירות לכנסת ה־71. אולם
המצב נהיה מורכב כאשר הרשימה שעימה נמנה
ח"כ אשר מפנה את מקומו התפלגה לכמה סיעות.
כך למשל, כאשר חבר הכנסת מתן וילנאי התפטר
בזמן כהונתה של הכנסת ה־81 שוב היה זה שנאן
אשר מיקומו ברשימת העבודה בבחירות הציב אותו
בתור מחליפו בכנסת. אלא שבינתיים התפלגה הע
־
בודה לסיעת העבודה ולסיעת העצמאות, ולכן הת
־
עוררה השאלה לאיזו סיעה
צריך להשתייך שנאן: לסיעת
העבודה (שברשימתה נכללו
וילנאי ושנאן בבחירות) או
לסיעת העצמאות (שאליה
השתייך וילנאי בעת שפינה
את מקומו לשנאן).
במאמרו היפה טוען עו"ד
נחום, בצדק, שמדובר בסוגיה
עקרונית וחשובה המחייבת
עיון מחודש, וכי נדרשת הס
־
דרה של סוגיה זו לא רק בכנ
־
הסדר עיוור וניטרלי
ההסדר הקיים אמנם לוקה בחסר מבחינת הפרמטר של הסדרה מראש, אך
ההסדר המוצע במאמרו של עו"ד נחום לוקה בחסר מבחינת הפרמטר של
קביעת הסדר ניטרלי. יש לקבוע כי חבר כנסת שהחל לכהן לאחר שסיעתו
התפלגה ישתייך לסיעה שבה כיהן חבר הכנסת המפנה את מקומו
איתי בר־סימן־טוב
סת אלא גם ברמה המוניציפלית. על כך אינני חולק.
אינני חולק גם על ביקורתו של עו"ד נחום על ההסדר
הקיים כיום בתקנון הכנסת, שלפיו ח"כ שהחל לכהן
לאחר שסיעתו התפלגה יכול לבחור לאיזו משתי
הסיעות להשתייך. עם זאת אבקש לחלוק על ההס
־
דר שמציע עו"ד נחום במקום הסדר זה. במאמר קצר
זה אבקש להתוות אמות מידה לחשיבה על הסדרת
סוגיה זו, וכן אעמוד על הקושי הן בהסדר הקיים, הן
בהצעתו של עו"ד נחום. לבסוף אציע הסדר חלופי
שבו הח"כ הנכנס ישתייך לסיעה שאליה השתייך
הח"כ שאותו הוא מחליף, בין שזו הסיעה המקורית
ובין שזו הסיעה שהתפלגה ממנה.
לשאלת השתייכותו הסיעתית של ח"כ שהחל לכהן
לאחר שסיעתו התפלגה חשיבות פרקטית רבה. שאלה
זו עשויה להשפיע לא רק על
כוחן היחסי של שתי הסי
־
עות שהתפצלו, אלא במקרים
שאחת מהסיעות בקואליציה
והשנייה באופוזיציה, גם על
יחסי הכוחות בין הקואליציה
לאופוזיציה (ולעיתים אף
על יציבות הקואליציה).
יתרה מזו, שאלה זו משפי
־
עה לא רק על האינטרסים
המיידים של כל סיעה אלא
גם על אינטרסים חשובים
כיוון שלא ניתן לדעת
אפריורית איזו מהסיעות
תגשים בצורה הראויה יותר
את עקרון הייצוגיות ואת
רצון הבוחרים של הרשימה
המקורית, אין הצדקה לקבוע
כלל שיוצר מראש העדפה
קבועה לסיעה המקורית
ד"ר איתי בר־סימן־טוב,
מרצה למשפט חוקתי
ולדיני חקיקה,
הפקולטה למשפטים,
אוניברסיטת בר־אילן
37
׀
עורך הדין
אוקטובר 3102
