Page 66 -

הליכים אלטרנטיביים הבוררות והגישור כדרכים חלופיות לפתרון סכסוכים
הצלחת הגישור נמדדת
בהסכם שאליו הגיעו הצדדים,
אך בעיקר בהליך עצמו.
הסכם שאליו מגיעים הצדדים
לעולם יעגן פתרונות נכונים
יותר עבור הצדדים, וממילא
ימולא ויישמר לטווח רחוק
ומתן בין הצדדים ולסייע להם להגיע להסכמה. כל
פתרון בהליך כזה חייב שיהיה על דעת הצדדים ובה ־
סכמתם, ופתרון זה בא לידי ביטוי בהסכם שבדרך כלל
מובא לאישור בית משפט כפסק דין לכל דבר ועניין.
להלן אתייחס בפירוט לכל אחד מההליכים הנ"ל.
הליך הבוררות
הליך הבוררות מוסדר בחוק הבוררות
תשכ"ח־8691. לכאורה דלתות הבוררות פתוחות
בפני כל המחלוקות, בכפוף להסכמת הצדדים וב ־
תנאי שאין בהוראות החוק כדי למנוע התדיינות
בהליך כזה. כך למשל, נושא שהוגדר בחוק כמצוי
במסגרת סמכות של ערכאה משפטית כלשהי, לר ־
בות בתי משפט מינהליים, אין להעבירו לדיון להליך
הבוררות. זאת ועוד, אין הליך הבוררות ראוי להיערך
בין שני צדדים כשיש בהחל ־
טה כדי להשליך על זכויות צד
ג'. לפיכך כאשר בעניין כזה
עסקינן, הדרך הנכונה היא
פנייה לבית משפט.
בסיס הליך הבוררות (בכ ־
פוף לכל האמור) הוא אפוא
הסכמת הצדדים, ולב ליבו
של ההליך הוא במחויבות
הבורר לפעול בדרך הנראית
לו מועילה ביותר להכרעה
צודקת של הסכסוך. בעיקרון
אין הבורר קשור לדיני הראיות, לדין המהותי ולסדרי
הדין (אלא אם כן הוסכם אחרת).
יתרונותיה של הבוררות רבים. הם נובעים מהאופן
היעיל, המהיר והגמיש של ההליך, בהיותו משוחרר
מכבלי הפרוצדורה, מהאפשרות לבחור בורר מסוים,
בעיקר כשמדובר במחלוקות מקצועיות הדורשת
הבנה בתחום מסוים, וכן מן העובדה שהליך כזה
כפוף לביקורת שיפוטית ולאפשרות ערעור. אין ספק
שאופיו של הליך הבוררות הוא גורם שיש בו כדי
לדרבן בעלי דין להיזקק לו.
הליך הגישור
הליך הגישור מוסדר בחוק בתי המשפט [נוסח
משולב], תשמ"ד־4891 ובתקנות סדר הדין האזרחי.
הליך זה הוא דרך חלופית ליישוב סכסוכים שבה גורם
ניטרלי, המגשר, מסייע לצדדים לסכסוך להגיע להס ־
כם שיהיה בו כדי לשמור על האינטרסים של כל אחד
מהם. תנאי מקדמי לפנייה להליך גישור הוא הסכמת
הצדדים, וההליך מאפשר טיפול מקיף בכל מערכת
היחסים בין הניצים, זאת שהובילה לסכסוך הספציפי.
אם ההכרעה השיפוטית פותרת את הסכ ־
סוך באופן נקודתי ואינה יורדת לשורש המחלוקת
ולאינטרסים העומדים מאחוריה, וברוב המקרים אין
בה כדי להביא לשלום בין הצדדים, הרי שבהליך הגי ־
שור עומדים הצדדים במרכז ולא המחלוקת, והמט ־
רה היא להגיע בהידברות, בהקשבה ובהבנה לפתרון
אופטימלי, בהתחשבות באינטרסים האמיתיים של
הצדדים ומתוך שאיפה להשכין ביניהם שלום ואולי
אף להחזירם ליחסי רעות.
הרעיון המרכזי העומד בבסיס הגישור הוא המט ־
־Winרה להגיע לפתרון מסוג
, שבו צורכיהם ורצונו־Win
תיהם של שני הצדדים יוכלו
לבוא לידי ביטוי כך ששניהם
יפיקו רווח חדש מפתרון זה.
אין ספק שפתרון מעין זה,
Winלעומת הפתרון מסוג ־
שיש בו צד מנצח וצד Lose
מפסיד (שהוא בדרך כלל
פתרון משפטי בין במשפט
ובין בבוררות), יכול שיוביל
להשלמה אמיתית ולחיזוק
הקשר בין הצדדים הניצים. הצלחת הגישור נמדדת
הן בהסכם שאליו הגיעו הצדדים, אך גם ואולי בעי ־
קר בהליך עצמו. אין ספק שההסכם שאליו מגיעים
הצדדים לעולם יעגן פתרונות נכונים יותר עבור הצ ־
דדים, וממילא ימולא ויישמר לטווח רחוק. הסכם
הגישור אינו יכול להיות בלתי חוקי, בלתי מוסרי,
סותר את תקנות הציבור, לא הוגן בעליל או הגורם
נזק לצד שלישי.
המגשר מנהל את ההליך, מוביל את הצדדים
בתהליך ההידברות, מציב את הפתרונות האפשריים
אך אינו משמש כיועץ או כמומחה. הגישור משקף
שינוי מהותי־רעיוני בתפיסה חברתית; זו אומרת כי
בטרם יציאה למאבק משפטי יש מקום לנסות להגיע
לפתרונות אופטימליים מתוך הבנה, הידברות והק ־
שבה, ובהתחשבות באינטרסים האמיתיים של כל
אפריל 3102 עורך הדין ׀ 66