Page 76 -

לשון הרע ) וההתמודדות עימן במשפט הישראליSLAPP "תביעות סטירה" (
בשנים האחרונות החלו להופיע במשפט הישרא ־
."SLAPP לי תביעות המוכרות בעולם כ"תביעות
מדובר בתביעות השתקה המוגשות על ידי תובעים
עתירי משאבים בעילת לשון הרע במטרה להטיל
מורא על נתבעים נטולי אמצעים, ובכך לגרום להם
לחדול מהבעת ביקורת ציבורית לגיטימית. יש לה ־
תמודד עם תופעה זו בסילו ־
קן על הסף של תובענות אלה
ובפסיקת הוצאות כבר בת ־
חילת ההליך, או למצער בה ־
שתת הוצאות משפט לדוגמה
על מגישיהן בתום ההליך.
תביעות השתקה, המכו ־
נות בלעז "תביעות סטי ־
SLAPP - Strategicרה" (
Lawsuit Against Public
), הן תביעות Participation
לשון הרע שבהן יחידים או
ארגונים נתבעים בגין מעור ־
סטירה מצלצלת
ואין עונה
) היו בשנים SLAPPתביעות הדיבה שנועדו להשתיק ביקורת ציבורית (
האחרונות לאיום של ממש על חופש הביטוי בישראל ועל היכולת של
יחידים, עיתונאים, עמותות ועובדים להשמיע ביקורת ציבורית ללא מורא.
ראוי כי המשפט הישראלי יאמץ מנגנון להתמודד איתן בחוק, בדומה
לנהוג בדין האמריקאי
גאי כרמי
ד"ר עו"ד גאי כרמי,
מחלקת הליטיגציה במשרד
ליפא מאיר ושות';
מרצה בפקולטה למשפטים,
האוניברסיטה העברית
בירושלים
בות בנושאים ציבוריים, במטרה להענישם או לה ־
SLAPPקפיא את מעורבותם בנושא הדיון. המונח
הוטבע לראשונה בספרם של המלומדים ג'ורג' פרי ־
נג ופנלופה קאנאן מאוניברסיטת דנבר, קולורדו
(8891). פרינג וקאנאן טענו כי תביעות אלה מכוונות
להפחדת הנתבעים החוששים מניהול הליך משפ ־
טי ארוך ומתיש ומעלויות
ההתדיינות הכבדות, עד כדי
השתקתם ופגיעה בזכותם
לחופש ביטוי.
יש כמה סוגים של תבי ־
עות השתקה, והמשותף
להן הוא נסיבות שבהן יחסי
הכוחות בין התובע לנתבע
אינם שווי ערך, כגון: עובד
ומעביד, תאגיד ואדם פרטי
או ארגון, בעל הון ועיתו ־
נאי. לרוב מדובר בתביעות
בסכומים דיספרופורציוניים
הדרישות המקלות להוכחת
יסודות תביעת לשון הרע
במשפט הישראלי משמשות
.SLAPP כרוח גבית לתביעות
בניגוד לשיטות משפט
אחרות, בישראל חב הנתבע
במשטר אחריות מוחלטת,
נטל הראיה מוטל עליו ולא
נדרשת הוכחת נזק
אפריל 3102 עורך הדין ׀ 76