Page 82 -

הגבלים עסקיים הסדרים כובלים ברשת החברתית
כמו איגוד עסקי כך גם
קבוצות הדיון מייצרות תנאים
נוחים לתיאום, מפורש או
משתמע, בשדה התחרות,
שעלול להתגבש לכדי הסדר
כובל אסור. אפשר להניח כי
עם הזמן יזכו לטיפול דומה
קבוצות הדיון המקצועיות
ברשת האינטרנט, המצויות
בינתיים מתחת לרדאר
של הרשות
לדוגמה, באחת הקבוצות המקצועיות הסגו ־
רות של עורכי דין ברשת החברתית, המונה למע ־
לה מ־000,2 חברים, ביקש אחד החברים לדעת את
גובה שכר הטרחה שעליו לדרוש בגין "מכתב דרישה
לקבלת זכויות של עובד משק בית". כעבור רגעים
אחדים צצו ועלו תשובות ובהן הסכומים המוצעים,
ותוך כדי הדיון נקבע מחיר המקובל על חברי הקבו ־
צה. "שלא תיגרר מעבר למכתב על בסיס שכר הט ־
רחה", הזהיר אחד החברים. בקבוצה סגורה אחרת,
של בעלי מקצוע בתחום השיווק, עלתה שאלת תמ ־
חור הרצאות והרכיבים שיש לכלול בתמחור. שאלות
נוספות שנשאלו ונענו בקבוצות סגורות של עורכי
דין: "חברים, סיוע קטן בהע ־
רכת שכר טרחה: כמה לגבות
על בקשה למתן הפטר בבית
המשפט המחוזי? תודה לעו ־
נים"; "מה שכר הטרחה המ ־
קובל בהליך של בג"ץ בענייני
משפחה? אודה למשיבים";
"האם במקרה שניתן פסק דין
בהיעדר הגנה אתם גובים את
מלוא שכר הטרחה או מפחי ־
תים?" ועוד ועוד.
כדי להבין את הבעייתיות
בדיונים אלה יש לזכור כי הם
התקיימו בקבוצות סגורות
המאגדות בעלי מקצועות
חופשיים, שבמהלך העסקים
הרגיל מתחרים זה בזה על
ליבו של הצרכן. כמו כן יש להכיר את ההגדרה של
"הסדר כובל" ואת הפרשנות הרחבה שניתנה למושג
זה בפסיקה.
"הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המ ־
נהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל
עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות
בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק
מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר" (סעיף
2(א) לחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח־8891, להלן:
החוק). ככלל, אין להיות צד להסדר כובל, אלא אם
ניתן לכך אישור, היתר או פטור (סעיף 4 לחוק). כא־
מור, הפסיקה פירשה בהרחבה את הגדרת ההסדר
הכובל, וקבעה בין היתר כי יש בה "כל סוג של הס ־
כמה וכל דרך של הגעה להסכמה בין הצדדים להס ־
דר. ההסדר אינו צריך להיות בעל מעמד משפטי של
חוזה... ודי ברמה מינימאלית כלשהי של הבנה משו ־
תפת, הסכמה או שיתוף פעולה בין הצדדים לשם
מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר יצירתו" (ע"פ 20/5584
(5002)). עוד נקבע כי אין צורך שההסדר בורוביץ
יהיה בכתב ואף לא בעל־פה - "הסדר שעליו הסכי ־
מו הצדדים בקריצת עין או על־ידי הנהון בראשיהם,
עלול לפגוע בתחרות לא פחות מהסדר כובל שנע ־
שה בכתב תוך הבעת הסכמה מפורשת של הצדדים"
- וכן כי "אין צורך בעשיית מעשה כלשהו ליישום
ההסדר" (שם). לאמור, גם גיבוש הסכמה במסגרת
קבוצת דיון ברשת האינטרנט
עשוי להיחשב כהסדר כובל
בנסיבות מסוימות.
מאחר שטרם גובשו הנ ־
חיות או כללים ברורים
לפעילות בקבוצות הדיון
המקצועיות ברשת (ואולי
הגיעה העת לעשות כן),
אפשר ללמוד על קוד ההת ־
נהגות הראוי בקבוצות אלה
ממקורות אחרים שעסקו
בשיתופי פעולה בין מתח ־
רים. כך למשל אפשר ללמוד
על הבעייתיות בעצם קיומן
של קבוצות הדיון המקצו ־
עיות ברשת מדברי הממונה
על הגבלים עסקיים לשיתופי
פעולה בין מתחרים בתחומים שבהם גם הוא סבור כי
יש להתיר שיתופי פעולה. ב"גילוי דעת 00/1", העו־
סק בשאלת שיתופי פעולה בין מתחרים מול רשויות
שלטון, ציין הממונה כי עצם הקרבה בין המתחרים
בשל הפעילות המשותפת "היא כשלעצמה פוגענית
לתחרות". כך צוין כי הפעילות המשותפת "מאפש ־
רת לצדדים ואף מעודדת אותם להחליף מידע וד ־
עות הן לגבי מצב השוק הנוכחי והן לגבי התנהגותם
הצפויה בעתיד... מידע בדבר אסטרטגיות עסקיות,
מידע אודות אתגרים עסקיים ואופן ההתמודדות
עמם, חילופי דעות ועמדות לגבי ספקים ולקוחות,
מידע בדבר תכניות עסקיות, וכל כיוצא באלה. כך,
הקרבה והעניין המשותפים צפויים להביא, במתכוון
אפריל 3102 עורך הדין ׀ 82