Page 89 -

כאשר נחקק חוק
בימי המנדט או
בראשית קיום
המדינה עד לכינוס
הכנסת הראשונה,
מעשה החקיקה נקרא
פקודה. כשהכנסת
החלה בעבודתה
עברו מפקודות
לחוקים, וכך
נשארנו עם פקודת
החברות, פקודת
מס הכנסה ועוד
והם תורגמו ל"פקודה". גם מרבית הצווים המשפטיים
.order :מקורם באותה מילה
ו ו ו
השפה המשפטית מספרת לנו על הקשר בין הצבא
למשפט בדרך נוספת, אם כי עקיפה מעט. המקצוע
הצבאי, מספר לנו סמואל הנטינגטון (במאמרו "החייל
והמדינה" משנת 7591), עוסק ב"ניהול האלימות", ואילו
המשפט עוסק לכאורה במלחמה באלימות. אלא שהשפה
המשפטית מספרת סיפור אלים למדי. בית המשפט
"חותך", "קוצב" עונשים, "גוזר" גזר דין. גם "פוסק"
פירושו למעשה חותך, אם זה טקסט מקראי (פסוק), אם זה
משפט עברי רגיל (פסיק) ואם זה סיום פעילות (להפסיק).
ק בארמית הסורית פירושו "חתך". "לערער" ַ ס ְ הפועל פ
פירושו להרוס, אבל כבר בתלמוד קיבל משמעות של
מי שרוצה לקעקע או לבטל פסק דין או גזר דין.
המונח "גזר הדין" נולד ממקרה יחיד אך מיוחד בתנ"ך,
ה ֶ ּל ֵ א ָ ים ה ִ ר ָ ב ְ ּד ַ ר ה ַ ח ַ במגילת אסתר, שם נכתב (ב 1): "א
ר ֶ ׁש ֲ ת א ֵ א ְ י ו ִ ּת ְ ׁשַת ו ֶ ר א ַ כָרֹוׁש זֵו ְ ׁש ֲ ח ַא ְ ך ֶ ל ֶ ּמ ַ ת ה ַ מ ֲח ְ ךֹׁש ְ ּכ
". אם כך, מה היה גזר הדין ָ יה ֶ ל ָ ר עַז ְ ג ִ ר נ ֶ ׁש ֲ ת א ֵ א ְה ו ָ ת ָ ׂש ָ ע
הראשון בתנ"ך? לא מה שחשבתם. רש"י כותב בעקבות
במגילת אסתר: "רבותינו © כמה מדרשים בפירושו לחלק א
אמרו: ... לפי שהיתה מפשטת בנות ישראל ערומות,
ועושה בהן מלאכה בשבת, נגזר עליה שתפשט ערומה
בשבת". הלו, זה רש"י?
ו ו ו
החיתוך, הגזירה והקיצוץ מזכירים אטליז קצבים, מה
שמוביל אותנו למונח חשוב אחר מתחום
המשפט: "מיצוי הדין". התביעה רוצה בדרך
כלל "למצות את הדין" עם הנאשם, הסנגוריה
מתנגדת, ובית המשפט ממצה, או שלא.
מהיכן הגיע הביטוי? הוא מופיע במדרש
בראשית רבה, פרשה סב, ושם קושרים אותו
לצירוף התנ"כי מספר תהלים "לעת מצוא".
מדובר בשלישייה: "לעת מיצוי הדין, לעת
מיצוי הנפש, לעת מיצוי חשבון". "מיצוי
הדין" קשור לסיפור יציאת מצרים, ונשאלה
השאלה מדוע לא הטביע אלוהים את בני
ישראל בים סוף. הקרדיט הוא ליעקב אבינו,
ישראל סבא, שחש שהגיע זמן "מיצוי הדין"
עם בני ישראל, ורץ להתחנן על נפשם.
הדרשן, כאמור, קושר את "מיצוי"
ל"מצוא", אבל זהו מדרש לשון חופשי
ה, ָ צ ָ האהוב על הדרשנים. אין קשר בין מ
או מיצה, ובין מצא. מהיכן הגיע אפוא מי ו
צוי הדין? מדיני השחיטה הכשרה. "מיצוי"
קשור גם למציצה מן השורש הקרוב מצ"ץ,
וגם למיץ. מיצוי משמש לפעולת הסחיטה
הפיזית, הן של פרי והן של דם העוף, והוא,
ככתוב בילקוט שמעוני (פרשת ויקרא רמז
תמח): "כיצד מגישה בקרן דרומית מערבית
ישמעאל: מיצוי חטאת העוף © ודיו? וסבר ר
ישמעאל אומר: והנשאר © מעכב, והתניא ר
בדם ימצה, נשאר ימצה, לא נשאר לא ימצה". מיצוי
הדין דומה אפוא לסחיטת הפוטנציאל המשפטי הטמון
בעבירה שעובר הנאשם.
אז זו ההוראה לשופטינו: מי שמנסה למצוץ לאחרים
צו איתו את הדין. ַ את הדם, או לסחוט את כספם, תמ
 ויפה שעה אחת קודם.
ruvikr@netvision.net.il לפנ יות ולשאלות:
89 ׀ עורך הדין אפריל 3102