Page 79 -

עידן עופר נ'11107/08 ת"א) (מחוזי ת"א( שנתיים
. עוד אפשר לציין את תביעותיהם של מיקי רוזנטל)
שוקן לוני הרציקוביץ' נגד רשת שוקן (ע"א 20/4354
ושל בנימין נתניהו נגד חדשות ערוץ ) נ' הרציקוביץ'
01. המדובר ברשימה מדגימה בלבד.
חשוב לציין כי הדרישות המקלות להוכחת יסו ־
דות תביעת לשון הרע במשפט הישראלי משמשות
. בניגוד לשיטות SLAPPכרוח גבית לתביעות ה־
משפט אחרות, בישראל חב הנתבע במשטר אחריות
מוחלטת, נטל הראיה מוטל
עליו ולא נדרשת הוכחת נזק.
לפיכך אפשר להגיש תבי ־
ביתר קלות, קל SLAPP עות
וחומר לאור יוזמות החקיקה
מהתקופה האחרונה המב ־
קשות להגדיל את הפיצויים
ללא הוכחת הנזק (הצעת
תיקון לחוק איסור לשון הרע,
התש"ע־0102).
נוכח מגמה זו של שימוש
פסול בהליך המשפטי היש ־
ראלי, היה אפשר לצפות
שבתי המשפט בישראל יאמ ־
צו בזרועות פתוחות את דו ־
. אולם עד כה לא קיבלו בתי SLAPPקטרינת האנטי־
המשפט בישראל ולו בקשה אחת לסילוק על הסף
. המגמה המסתמנת בפסיקה SLAPP בגין טענת
הישראלית היא היעדר נכונות לדחות על הסף תו ־
בענות כאלה. רובן המוחלט של ההחלטות בבקשות
שאין מנומקות בכך SLAPP לדחייה על הסף בעילת
אפשרות לאתר תביעות אלה בשלב המקדמי, וכן
בהיעדר עי־SLAPP שאי אפשר להיבנות מטענת
גון מפורש בחוק (ראו לעניין זה, בין היתר: בש"א
; בש"א גינת נ' אורן פרנק 162241/08 (שלום ת"א)
ברקאי נ' פיירול גיוס 172000/08 (שלום ת"א)
18029-02-11 ת"א (מחוזי ת"א)והשמה בע"מ;
; ס"ע (עבודה חיפה) אור סיטי נדל"ן בע"מ נ' טבקמן
בן הרוש ואח' נ' הסתדרות העובדים 26523-12-09
י.ד. ת"א (שלום י־ם) 90/72801 ;הלאומית בישראל
; ת"א (שלום י־ם) ברזאני נכסים ובניין בע"מ נ' יורם
ש.ע.ל שלום עכשיו מפעלים חינו־ 39909-03-10
). מגמה זו עולה בקנה אחד כיים נ' עמותת א.ל.ע.ד
עם היעדר נכונות לסלק על הסף תובענות בשנים
האחרונות בשל עליית קרנה של זכות הגישה לע ־
רכאות.
בהקשר הזה מעניין לעמוד על גישתו של כבוד
השופט נעם סולברג, העולה מהחלטות שנתן כש ־
כיהן בבית המשפט המחוזי. במסגרת החלטתו
הוועידה לתבי־ בת"א (מחוזי ירושלים) 80/6732
עות חומריות של יהודים נגד גרמניה נ' גיא מרוז
בציינו כי הדין SLAPP דחה סולברג טענת סף מסוג
בישראל מעולם לא קלט
.SLAPPדוקטרינת אנטי־
לעמדתו, נקודת המוצא היא
שאין מקום לשלול מאדם או
מתאגיד לתבוע נזקי דיבה,
וכשמדובר בתביעת סרק
ממילא קיים בדין הישראלי
איזון המתמודד עם תביעות
סרק במסגרת תקנה 001
לתקנות סדר הדין האזרחי.
מנגד, בעוד שגישתו שוללת
את אימוץ הדוקטרינה במו ־
בן היישום החזק, דומה כי
השופט סולברג נכון להכיר
ביישומה במובן החלש. כך
החברה לאוטומציה בת"א (מחוזי י־ם) 60/9608
פסק במנהל השלטון המקומי בע"מ נ' אריה גור
סולברג הוצאות עונשיות בסך 002 אלף שקל בסיום
הליך שהתברר כתביעת סרק שנועדה להלך אימים
על הנתבע.
לעומת הגישה הרווחת בפסיקה הישראלית יצוין
שקיימת גם גישה הנוטה לקבל את דוקטרינת האנ ־
עוזיהו 42150/05 . בת"א (שלום ת"א)SLAPPטי־
יישם בית נ' ורוליט חברה לתעשייה כימית בע"מ
ואימץ SLAPPהמשפט את דוקטרינת האנטי־
את מבחן שלושת השלבים האמריקאי. בהחלטתו
בבקשה לסילוק על הסף נדחתה הבקשה לגופה, אך
יושמה הדוקטרינה וצוין מפורשות כי עקרונותיה
מקובלים על בית המשפט. עם זאת, עמדה זו חרי ־
גה לכלל ואינה משקפת את העמדה הרווחת עד כה
בפסיקה.
עקב המגמה המטרידה של גידול בכמות תביעות
, דומה כי יש מקום לשנות את הגישה SLAPPה־
בארצות הברית מעוגנת
SLAPPדוקטרינת האנטי־
בחוק על פי רוב, והגישה
המשפטית ממילא נוטה
לכיוון ההגנה על חופש
הביטוי. בישראל היעדר עיגון
לדוקטרינה בחוק מתווסף
לגישה פסיקתית ששמה
דגש על כבוד האדם
79 ׀ עורך הדין אפריל 3102