Page 80 -

לשון הרע ) וההתמודדות עימן במשפט הישראליSLAPP "תביעות סטירה" (
הרווחת בפסיקה ולהכיר באפשרות לדחות על הסף
תביעות אלה. אין מקום לגישה המצדדת ביישום
הדוקטרינה רק במובנה החלש, כי כפי שהוסבר
בספרם של פרינג וקאנאן, מובן זה נכשל בהתמו ־
SLAPP דדות עם החשש העיקרי שיוצרות תביעות
- הצורך בניהול ההליך וההכבדה שהוא יוצר הן על
הנתבע הספציפי והן על הציבור בכללותו החושש
מגורל דומה.
למשפט SLAPP אפשר לקלוט את דוקטרינת
הישראלי בכמה דרכים. דרך אחת היא בשימוש
במקורות דין כלליים על ידי הפסיקה. מקורות אלה
יכולים לשמש כצינורות לקליטת עקרונות הדוקט ־
תקנות סדר הדין ל 100-101 רינה. למשל, סעיפים
קובעים כי לבית המשפט האזרחי, התשמ"ד־4891
סמכות שברשות להורות על סילוק תביעה במצבים
שאין בהם עילת תביעה, או שהתובענה טרדנית או
קנטרנית, ואף מכל נימוק אחר. בהקשר זה, הגנת
דוקטרינת השימוש לרעה בהליכי משפט היא רל ־
וונטית במיוחד. ראוי לציין כי מקורה של דוקטרינת
הוא יציר פסיקה, וכי אין הכרח כי דוק־SLAPP ־ה
טרינה חשובה זו תיובא למשפט הישראלי בשינויים
המחויבים שלא בדרך פסיקה.
המצב המשפטי הנוכחי אינו מאפשר כר פורה לק ־
ליטת הדוקטרינה במלואה. מקורות הדין הכלליים
המקנים לבית המשפט סמכות לסילוק על הסף פור ־
שו בפסיקה בצמצום רב, ועל כן ספק אם יוכלו להיות
. יתרה מזו, בעוד SLAPP אפקטיביים בתביעות
שבארצות הברית מעוגנת הדוקטרינה בחוק על פי
רוב והגישה המשפטית ממילא נוטה לכיוון ההגנה
על חופש הביטוי, בישראל היעדר עיגון לדוקטרינה
בחוק מתווסף לגישה פסיקתית מעט שונה, שבשנים
האחרונות שמה דגש על כבוד האדם באופן שחיזק
את הבסיס החוקתי של תביעות הדיבה על חשבון
חופש הביטוי.
לפיכך, נדמה כי דרך המלך לקליטת הדוקטרינה
במשפט הישראלי היא בחקיקה. עיגון סטטוטורי
יוכל לספק לבתי המשפט ולנתבעים כלי אפקטיבי
. יצוין כי SLAPP ורחב להתגוננות מפני תביעות
במסגרת הכנסת ה־81 הוגשה הצעת חוק פרטית
הצעת החוק למניעת שימוש לרעה תחת הכותרת
, שביקשה להסמיך בהליך משפטי, התש"ע־0102
SLAPP את בית המשפט למחוק על הסף תביעות
ולפסוק הוצאות עונשיות. אלא שהצעת החוק לא
הספיקה לעבור בקריאה ראשונה בכנסת ה 81, ול־־
פיכך לא חל עליה דין רציפות. צריך להגישה מחדש
במתכונתה הקיימת (או במתכונת דומה) בכנסת
הנוכחית, ויפה שעה אחת קודם.
תביעות הדיבה שנועדו להשתיק ביקורת ציבו ־
רית היו בשנים האחרונות לאיום של ממש על חופש
הביטוי בישראל ועל היכולת של יחידים, עיתונאים,
עמותות ועובדים להשמיע ביקורת ציבורית ללא
מורא. נוכח איום זה ראוי כי המשפט הישראלי יאמץ
מנגנון להתמודד איתן בחוק, בדומה לנהוג בדין
 האמריקאי.
אפריל 3102 עורך הדין ׀ 80
כל יצור חי מבטא את
עצמו... בנביחה, בפעייה,
בגעייה, ביללה, בזמזום.
זה הצורך הפנימי של
האדם לדבר ולנאום,
לספר ולשורר, לצייר ולכייר,
לבקר ולהפגין
השופט מ' חשין,
דנ"א 59/5237