Page 67 -
Basic HTML Version
אחד מהצדדים לקונפליקט. על פי תפיסה זו, הגישור
הוא למעשה תהליך חברתי שאמור לתרום לשינוי
פני החברה מחברה בעלת תרבות לוחמת לחברה
סובלנית ומתקשרת.
גם אם מלכתחילה אומץ הגישור כפתרון משפטי
המקל את העומס על המערכת המשפטית, הרי יש
חשיבות להפנמתו כתהליך חינוכי חברתי ולהטמעת
הרעיון להגברת השימוש בו בכל המערכות ובכל רוב
־
די החברה, החל מגן הילדים. אין ספק שהפנמת הגי
־
שור כחלק מהתנהלות חברתית יש בה כדי להשפיע
על בניית חברה טובה, מתקשרת ואיכותית יותר, שיש
בה ערך מוסף של הדגשת המאחד ודחיית המפריד.
יפים לעניין זה דבריו של נשיא בית המשפט הע
־
ליון לשעבר אהרן ברק בטקס חתימה על אמנת הגי
־
שור בעסקים בבית הנשיא ביום 20.3.41, וכפי שהם
עו"ד דויד מרטין ואח' נ'
מצוטטים ברע"א 40/8286
: "...גישור אינו רק טכניקה.
ארנולד פוליטנסקי ואח'
זו תרבות של חיים משותפים... תחת הכרעות כוח
־
ניות - בין כוח פרטי ובין כוח מאורגן של המדינה
- באות הכרעות הסכמיות... גישור עדיף על שיפוט,
שכן ההכרעה בו היא הסכמית ולא כוחנית. הגישור
לא בא לפתור את בעייתם של בתי המשפט. הגישור
בא לפתור את בעיותיה של החברה. הוא פועל מחוץ
לבתי המשפט, ובטרם יובא הסכסוך לבית המשפט.
אך עם זאת, לגישור חשיבות רבה בהורדת העומס
מבתי המשפט. אין זו מטרתו, אך זו צריכה להיות
תוצאתו".
כאמור לעיל, לצד שני ההליכים המרכזיים - בו
־
ררות וגישור - השתרשה הדרך הנוספת לקידום
פתרון בין צדדים למחלוקת, והיא הערכת סיכון
מקדמית. במסלול זה פונים המתדיינים בעצמם או
באמצעות באי כוחם לצד ג' כדי לקבל חוות דעת חי
־
צונית, המבוססת בעיקר על כתבי הטענות ועל המ
־
סמכים הנלווים שמשמשים בסיס להליך המשפטי,
בדבר הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם בניהול
התיק המשפטי.
הגם שחוות דעת בלתי תלויה זו אינה מביאה לפ
־
תרון קונקרטי של הסכסוך, יש בה כדי להיות נדבך
חשוב וגורם מניע לניהול משא ומתן לקראת פתרון
אפשרי, ובדרך כלל הפתרון במהותו הוא פשרה בין
עמדות הצדדים.
דלתות בתי המשפט פתוחות בפני כולי עלמא,
וזכותו של אזרח לקבל את יומו בבית המשפט. עם
זאת, מכל הטעמים שפירטנו לעיל מומלצת הפנייה
להליך החלופי לפתרון סכסוכים בנסיבות מתאימות,
ובתנאי שינוהל ברמה מקצועית גבוהה, בהבנה,
בסובלנות וברגישות, במטרה להביא לפתרון על
בסיס אדני המשפט והצדק.
67
׀
עורך הדין
אפריל 3102
