Page 58 -

שפיטה הרהורים על ערעורים - התערבות ערכאת הערעור בפסקי דין
תפקידו של בית משפט שלערעור בהליך הפלילי
הוא לבחון את תקינות ההליך בערכאה הדיונית ול ־
וודא כי היה אפשר לקבוע את ממצאי העובדה כפי
שנקבעו מבלי שקופחו זכויותיו הדיוניות של נאשם.
הלכה מקדמת דנא היא כי ערכאת הערעור אינה
בודקת מחדש את צדקת הר ־
שעתו של המערער אלא את
כשרותו של פסק הדין בע ־
רכאה הדיונית (ע"פ 05/521
,יעקובוביץ נ' מדינת ישראל
פ"ד ו 415, 065 ו־ז (2591)).
בחינת הערעור מתמקדת
בבדיקת קבילות הראיות ומ ־
ערך ההנמקה מבלי להידרש
לניתוח ראייתי באופן שהוא
מתבצע על ידי הערכאה
הדיונית. מסורת שיפוטית
ארוכת שנים זו מצמצמת
מערערים
על המוסכמות
מסורת שיפוטית ארוכת שנים מצמצמת את היקף ההתערבות של
ערכאת הערעור בפסקי דין. נראה כי במקרים שלערכאה הדיונית אין
יתרון על פני ערכאת הערעור יש לשקול להגמיש את מדיניות ההתערבות
את היקף התערבות ערכאת הערעור בהכרעות דין
ובגזרי דין, הגם שאינה סוגרת לחלוטין את הדלת
אבשלום נ' בפני התערבות שכזו (ראו בע"פ 90/6418
(11.9.8), וסקירת ההלכות בפסק דינו מדינת ישראל
של השופט עמית).
כשהדבר נוגע לשלב הכר ־
עת הדין, גישת הפסיקה היא
כי לערכאה הדיונית יתרון על
פני ערכאת הערעור, יתרון
שבבסיסו התרשמות בלתי
אמצעית מתגובות העדים,
מהבעת פניהם, מהתרגשותם
ומאופן דיבורם, וזו משול ־
בת עם בחינת תוכן הדברים
ושקילתם במסגרת הכוללת,
שהיא הדרך שבה מתגבשת
המסקנה ונקבעים ממצאים
העולים ממכלול הראיות
רון שפירא
השופט רון שפירא,
בית המשפט המחוזי בחיפה;
חבר בוועדה המייעצת
לשר המשפטים לעניין סדר
הדין הפלילי; עמית הוראה
בפקולטה למשפטים
ובבית הספר למדעי המדינה
באוניברסיטת חיפה
ההתפתחות של אמצעי
החקירה הפלילית,
ההתפתחות בהערכות
מהימנות של עדויות
עדים והתפתחויות
בחקיקה מעוררות שאלות
הראויות לדיון בכל הנוגע
למידת היישום של
מדיניות ההתערבות
אפריל 3102 עורך הדין ׀ 58