Page 63 -

.)5.3.13 ;מדינת ישראל נ' חסון 43364-11-12
ואולם קיומם של מחדלי חקירה מאפשר לערכאת
הערעור להתערב התערבות נוספת בקביעותיה של
הערכאה הדיונית, הן בהערכת הפגיעה בזכויות
דיוניות של נאשם והן בהנחת הנחות עובדתיות לז ־
כותו, תוך שקלול מכלול הראיות.
נראה כי לעניין הכרעת הדין וקביעות הערכאה
הדיונית, הרי שבאותם מקרים שבהם מבוססת הר ־
שעה בעיקר על שימוש באמצעי חקירה טכנולוגיים,
על ראיות מדעיות וחפציות, במקרים שההרשעה
היא על סמך ראיות נסיבתיות ובמקרים שמתגלים
מחדלי חקירה, לערכאת הערעור הכלים והחובה
לבחון ולשקול התערבות בהכרעת דינה של הער ־
כאה הדיונית במקרים המתאימים. בנושאים אלה
אין לערכאה הדיונית יתרון של ממש על פני ער ־
כאת הערעור, וההלכות שפותחו בדבר הבסיס להג ־
בלת היקף התערבות ערכאת
הערעור בקביעותיה של הע ־
רכאה הדיונית טעונות בחי ־
נה זהירה בנסיבותיו של כל
מקרה ומקרה.
התערבות בגזר הדין
כאמור, הבסיס לצמצום
התערבות ערכאת הערעור
בגזר דין הוא שיקול דעת
רחב של הערכאה הדיונית
שהתרשמה ישירות מהנא ־
שם ומנסיבות המקרה. אלא
שהמחוקק אמר את דברו
בתיקון 311 לחוק העונשין,
־ התשל"ז 7791 שעניינו הבניית שיקול הדעת בעני־
שה. החוק מנחה את בתי המשפט בדגשים שעליהם
לשים לנגד עיניהם בבואם לגזור את הדין ובאופן
שעליהם לפרט את נימוקיהם בגוף גזר הדין. שיקול
דעתו של בית המשפט מובנה ומונחה על פי אמות
מידה שקבע המחוקק. על בית המשפט גם לפרט
בגזר הדין את אופן הפעלת שיקול הדעת בכל מקרה
ומקרה על פי אותם רכיבים שנקבעו בחוק.
חובת הפירוט וכללי הבניית שיקול הדעת בענישה
כפי שנקבעו בחוק יוצרים מעצם טיבם כלים לבקרה
שיפוטית יעילה יותר על גזר הדין ובסיס לטענות
נגד גזר הדין. כפי שהערכאה הדיונית צריכה לפרט
ולהבהיר את הרכיבים שהובילו לעונש שנגזר, כך גם
לערכאת הערעור יש החובה, הסמכות והיכולת לה ־
עמיד תחת שבט הביקורת את העונש שנגזר.
תזכיר הצעת חוק
לאחרונה הופץ תזכיר הצעת החוק לתיקון חוק
בתי המשפט [נוסח משולב] (תיקון הרשעה בדעת
רוב - ערעור ודיון נוסף), התשע"ג־2102. בבסיסה
של הצעת החוק דיון ממושך בשאלת קיומו של ספק
סביר מובנה בכל הרשעה שהיא בדעת רוב. עיקרי
החוק המוצע הם כדלקמן:
• ערעור על הרשעה בדעת רוב יהיה ערעור בזכות
(בניגוד לנוהג הקיים שבו כאשר בית המשפט המ ־
חוזי יושב כערכאה שנייה, וההכרעה בו נתקבלה
להרשיע בדעת רוב, עומדת לנאשם רק רשות ער ־
עור לפי סעיף 14 לחוק).
• בערעור על הרשעה בדעת
רוב ידון בית המשפט של ־
- de novo ערעור מחדש -
בכל נושא הערעור, ובכלל
זה בממצאים משפטיים
ועובדתיים לרבות ממצאי
מהימנות (הגם שלא ישמע
עדים), ויהיה רשאי להסיק
מסקנות שונות. זא בני־ת
גוד להלכות הנהוגות כמ ־
פורט לעיל.
• עצם קיומה של דעת מיעוט
יהיה שיקול, במסגרת השי ־
קולים שישקול נשיא בית
המשפט, לקיים את הדיון בערעור לפני הרכב מור ־
חב של שופטים. כך יינתן ביטוי לכך שמדובר בתיק
יוצא דופן שבו שופט משופטי הערכאה הדיונית סבר
כי הנאשם צריך לצאת זכאי בדינו, ומצד שני נועד
שיקול הדעת של נשיא בית המשפט להבטיח שלא
תיווצר הכבדה על בית המשפט.
• קיומה של דעת מיעוט מזכה בהחלטה בערעור,
אם הערעור התקיים בהרכב רגיל או מורחב,
ישמש עילה לבקשת דיון נוסף.
על רקע תזכיר הצעת חוק זו נזכיר דברים שנא ־
מרו לאחרונה, כהערת אגב בדעת רוב, כי משהכרי ־
אשר לנושאים שלערכאה
הדיונית אין בהם יתרון
ממשי על פני ערכאת
הערעור - ההלכות שפותחו
בדבר הבסיס להגבלת
היקף ההתערבות טעונות
בחינה זהירה בנסיבותיו
של כל מקרה ומקרה
63 ׀ עורך הדין אפריל 3102