Page 62 -

שפיטה הרהורים על ערעורים - התערבות ערכאת הערעור בפסקי דין
דברים על ראיות מדעיות וחפציות. אם כן, נראה
כי ככל שעולה משקלן של ראיות מדעיות וחפציות
בראיות שהובילו למסקנה העובדתית של בית המש ־
פט, כך גם גוברת יכולתה של ערכאת הערעור לבחון
ולהתערב בקביעותיה של הערכאה הדיונית במקרה
המתאים; הרי בנוגע לראיות חפציות ומדעיות אין
לערכאה הדיונית יתרון על פני ערכאת הערעור.
יוער כי ההלכות בדבר הימנעות מהתערבות
בממצאים עובדתיים הוחלו גם בכל הקשור לקביעות
בעניין חוות דעת מקצועיות שלפני בית המשפט,
גדו לרבות חוות דעת פסיכיאטריות (ע"פ 90/8047
; 31.3.01). עם זאת במקרים חריגים נ' מדינת ישראל
נבחנה שוב הכשירות הנפשית על ידי ערכאת הער ־
;טבאגה נ' מדינת ישראל עור (ראו בע"פ 70/3913
.)2.4.09
יכולתה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים
ובקביעות עובדתיות גוברת
גם במקרים שהכרעת הדין
מבוססת על ראיות נסיב ־
תיות ולא רק על ראיות חפ ־
ציות.
ראיה נסיבתית נבדלת מן
הראיה הישירה בכך שהיא
אינה מוכיחה במישרין עו ־
בדה מן העובדות השנויות
במחלוקת, אלא מוכיחה את
קיומה של נסיבה שעל פיה
ניתן להסיק את דבר קיומה
של העובדה שהוכחתה נדר ־
שת. הרשעה על יסוד ראיות
נסיבתיות אפשרית אם המ ־
סקנה המרשיעה העולה מהן גוברת באופן ברור
והחלטי על כל תזה חלופית, כך שלא נותרת כל מס ־
סבירותה של מסקנה היא במק־ קנה סבירה אחרת .
רים רבים גם עניין של היגיון שמפעיל בית משפט
בשקלול מכלול הראיות שלפניו. כאשר מסקנה מבו ־
ססת על היגיון הנובע משקלול של ראיות, הרי שע ־
רכאת הערעור מוסמכת וצריכה לבחון את ההיגיון
שבבסיס הסבירות שניתנה לתוצאה היחידה שמסיק
בית המשפט מהראיות.
כאמור, עיקרו של הליך הערעור הוא בבחינת
תקינותו של ההליך הפלילי באופן המבטיח שלא
קופחו זכויותיו של חשוד או נאשם. בעניין זה צריך
בית המשפט, הן בערכאה הדיונית והן בערכאת הע ־
רעור, לבחון את קיומם של מחדלי חקירה ולהעריך
את משמעותם.
מחדל בחקירה הוא פגיעה בזכות להליך תקין.
החובה המוטלת על הרשויות היא לפעול לחקר
האמת ולהביא לדין את האשם האמיתי בביצועה
של העבירה. חובת הרשויות למיצוי הליכי חקירה
כראוי היא גם חלק מזכות הנאשם למשפט תקין
והוגן, בהיותו אמצעי לחשיפת האמת. מטרת הח ־
קירה המשטרתית אינה למצוא ראיות להרשעתו
של חשוד, אלא למצוא ראיות לחשיפת האמת, בין
שאמת זו עשויה להוביל לזיכויו של חשוד ובין שהיא
עשויה להוביל להרשעתו. לעיתים מאפשרים מחדלי
החקירה קיומן של הנחות עובדתיות לטובת נאשם,
שמא נגרם לו עוול מהימנעות בביצועה של פעולת
אלחו־חקירה (ע"פ 50/6835
, פסקות רטי נ' מדינת ישראל
2-3 לפסק הדין; 60.5.81;
ראו גם דברים שכתבתי, רון
שפירא, "מחדלים בחקירת
משטרה והשלכותיהם על
הס־ הליך הפלילי", חלק א',
79, 5, וחלק ב', הסניגור ניגור
.)5 ,98
יש להדגיש כי אין במחדלי
חקירה כשלעצמם כדי לה ־
ביא לזיכויו של נאשם, אם
חרף מחדלי החקירה הונחה
תשתית ראייתית מספקת
להוכחת אשמתו בעבירות
שיוחסו לו. בעת בדיקה של טענה בדבר מחדלי
חקירה יש לבחון אם המחדלים הנטענים הם חמו ־
רים במידה המעוררת חשש שהגנת הנאשם קופחה,
כיוון שהתקשה להתמודד כראוי עם חומר הראיות
העומד נגדו או להוכיח את גרסתו שלו. בדיקה זו
נעשית בשקלול המחדלים הנטענים על רקע התש ־
תית הראייתית שהונחה לפני בית המשפט. נפקו ־
תו של המחדל תלויה בתשתית הראייתית שהניחה
המאשימה ובספקות שמעורר הנאשם, והשלכותיו
תלויות בנסיבותיו של כל עניין ועניין (ע"פ 21/7493
; 31.1.12; ע"פ (מחוזי חי')סאלח נ' מדינת ישראל
כאשר מסקנה
מבוססת על היגיון הנובע
משקלול של ראיות, הרי
שערכאת הערעור מוסמכת
וצריכה לבחון את ההיגיון
שבבסיס הסבירות שניתנה
לתוצאה היחידה שמסיק
בית המשפט מהראיות
אפריל 3102 עורך הדין ׀ 62