1. הוראת אנגלית - הוראת אנגלית לגילים
שונים; שיטות בהוראה; סוגיות בהוראה; הוראת
אנגלית במגזר הערבי; הוראת ספרות אנגלית
בבית הספר; הוראת אנגלית בסביבה מתוקשבת.
2. הוראת עברית - הוראת עברית כשפת אם;
הוראת עברית כשפה זרה באולפנים; הוראת
עברית באוכלוסייה דוברת ערבית; הוראת כתיבה
בעברית; הוראת קריאה בעברית.
3. הוראת ערבית - הוראת ערבית כשפת אם;
הוראת ערבית כשפה זרה באוכלוסייה יהודית;
סוגיות בחברה הערבית; ספרות ערבית.
4. הגירה, עלייה, זהות - עבודות על הגירה,
עלייה; רכישת שפה ורב-לשוניות; סוגיית גיור
בקרב עולים; סיפורי חיים וזהות.
5. חקר האינטרנט כמקור מידע ותקשורת
מקוונת - עבודות על חקר שיח מקוון; על חקר
דיגיטציה בהוראה; חקר של
book
face
6. ספרות והוראתה - עבודות על יצירות ספרות
לילדים ונוער; הוראת ספרות בבתי ספר; קריאת
ספרות; השוואות תרגומים של יצירות ספרות.
7. רב-תרבותיות - עבודות שהתייחסו לקבוצות
תרבותיות ייחודיות בבתי ספר ובקהי
–
לה; עמדות כלפי רב-תרבותיות; סוגיות
של נוף לשוני.
8. חינוך - היבטים של חינוך שלא
נכללו בנ"ל בבית הספר, ביחס למורים,
הישגי תלמידים ועוד.
¯Ó‚‰ ˘È¯٠˙ÈÈÁ‰
לאורך העשור 72 חברי סגל הנחו בין
פרויקט אחד לעשרות פרויקטים בתוכ
–
נית. בשלוש השנים הראשונות לקיום
תוכניות התואר השני במכללה הובילו את נושא
ההנחיה פרופ' עילית אולשטיין ופרופ' מרדכי
מירון. העבודה עמם היוותה גם תהליך של
חניכה לסגל בסוגיית הנחית עבודת פרויקט.
ראשי התוכניות, פרופ' עירית קופפרברג, פרופ'
אילנה אלקד-להמן ופרופ' רחל חיטין-משיח
הובילו את סדנת הפרויקט ואת תהליך ההנחיה.
הנחיית הפרויקט ממלאת תפקיד גם בהתפתחות
המנחה וסגל המורים כקבוצה: ההנחיה מאפשרת
העצמה ופיתוח אקדמי, מהווה מקור ללמידה על
הסטודנטים ועל תחומי העיסוק שלהם ויש בה
משום שינוי והתחדשות. היא מאפשרת למנחה
מעורבות בפרויקטים יישומיים בתחום השפה או
במחקר, ולעיתים מהווה תשתית לפרסומים של
חברי הסגל בשיתוף עם הסטודנטים.
פרויקטים יישומיים ומחקריים שנעשים במסג
–
רת התוכנית מניבים פרסומים בכתבי עת בארץ
ובעולם, והם מוצגים בכנסים ארציים ובין-לאו
–
מיים: בכנס "מחקר בחינוך" מדי שנה מוצגות
עבודות מצטיינות; בכנסים של האגודה לאוריי
–
נות ושפה, בכנסים של האגודה הישראלית לחקר
שפה וחברה, בכנסי איל"ש, בימי עיון ובהשתלמ
–
ויות של הפיקוח על החינוך הלשוני. כמו כן,
פרויקטים מוצגים בכנסים בין-לאומיים לחינוך,
רב-תרבותיות ורב-לשוניות, הוראת שפת האם
ותרבותה, נוף לשוני ועוד.
ÌÈÎÓÒÂӉ ÌÈË„ÂËÒ‰
בשנים תשס"ד-תשע"ד היו 11 מחזורי נרשמים,
סה"כ 652 סטודנטים. מהם 591 סטודנטים שכבר
זכו לתואר מוסמך. מקרב המוסמכים הרוב נשים,
רק %6 מהם גברים. %71 מהמוסמכים מהמגזר
הערבי )נמוך במידת מה מאחוז האוכלוסייה הער
–
בית בכלל האוכלוסייה, העומד על %7.02(. מרבית
הסטודנטים מתגוררים באזור המרכז, אולם הסטו
–
דנטים הגיעו ללימודים מכל הארץ, מרמת הגולן
בצפון ועד ערד בדרום. מבחינה דתית ואתנית,
בקרב הלומדים היה ייצוג לכלל החברה הישרא
–
לית. רק %4 מהסטודנטים שהחלו את לימודיהם
לתואר לא סיימו אותם עד כה, מסיבות אישיות.
הנשירה מהתוכנית הייתה אפסית.
בשנים הראשונות, הלומדים בתוכנית היו
מורים בעלי תעודת הוראה ותואר ראשון באחת
השפות: עברית, ערבית או אנגלית, וכן בתחום
הספרות או הבלשנות. לכולם היה ניסיון של
לפחות שלוש שנים בהוראה. במהלך השנים
הצטרפו ללימודים גם קלינאיות תקשורת
בעלות תעודת התאמה להוראה, מורות-ספרני
–
ות, מדריכות חינוך לשוני בחינוך המיוחד ובגיל
הרך, שבתעודת ההוראה שלהן ובתואר הראשון
לא הייתה התמחות בשפה - אלא הן השלימו
לימודים בתחום השפה.
כדי ללמוד על התוכנית מנקודת המבט של
הסטודנטים, קיימנו סקר בקרב המוסמכים באמצ
–
עות העברת שאלון בגוגל. הסקר התקיים לקראת
סוף שנת הלימודים תשע"ג. השאלון נשלח ל-
771 מוסמכים, מתוכם ענו 66 )כ-%73(, אחוז לא
גבוה, אך מקובל בסקרים דומים. %98 מהמשיבים
10
˙˘Á¯˙Ó‰ ‰Ó‚ÓÏ „‚ȷ
˙ÓÈȘ ¨ÍÂÈÁ‰ ˙ÂίÚÓ·
·¯˜· ‰‚ÈÒ ‰Â¯Á‡Ï
ı¯‡· ˙ÂÈËÈÏÂÙ ˙ˆ·˜
˙ÂÒÈÙ˙Ó ÌÏÂÚ·Â
¨‰ÏΉ Ï˘ ˙ÂÈϯ·ÈÏ
˙ÂÈÏ„· ˙ÂÒÈÙ˙Ï
˙ÂÈ˙·¯˙≠·¯Ï ˙„‚˙Ó‰
