התפיסה הקונסטרוקטיביסטית באה לידי ביטוי
גם בדגש על רב-תרבותיות ורב-תחומיות בחיי
היומיום של הסטודנטים: אוכלוסיית הסטודנטים
היא רב-תרבותית, הסטודנטים לומדים להציב את
השונות התרבותית שלהם ושל תלמידיהם כערך
ולא כבעיה. תהליך החקר בו מורה חוקר את
עבודתו הוא מקור לצמיחה ולהתפתחות אישית,
וכן לידע ולתוצרים בעלי אופי יישומי להוראה
בתחום העיסוק של הסטודנטים )שם(
לאור עקרונות אלה, עוצבה תוכנית לימודים
בת מספר מוקדים: בתחום החינוך - נלמדים
שיטות מחקר בחינוך שהמורה-החוקר יישם
בעבודתו וכן סמינריון ושיעורי בחירה בחינוך;
בתחום החינוך הלשוני - הלימודים מתחלקים בין
לימודי התמחות בשפה אחת )עברית, ערבית,
אנגלית( ללימודי שפה משותפים בשלושה
אשכולות: היבטים התפתחותי
–
ים בשפה, שפה בהקשרים חינו
–
כיים ושפה ורב-תרבותיות.
הלימודים מגיעים לשיאם
בכתיבה מונחית של פרויקט
מחקרי או יישומי, בנושא שהס
–
טודנט בחר.
הלימודים מבקשים לחשוף
את הסטודנט למחקר שהתפתח
בדינמיות מאז שהמורים הלומ
–
דים בתוכנית סיימו את לימודיהם לתואר הרא
–
שון, והוא מקיף בין היתר סוגיות במדיניות לשו
–
נית, בסוציולינגוויסטיקה ובזהות, שיש להן זיקה
לחברה הישראלית )למשל: מירסקי, 5002; גולן,
0102(; מחקר נוירולוגי המדבר על מוח דו-לשוני
)
2009
Gollan,
& Green
Craik,
Bialystok,
2008;
Abutalebi,
;(
שינויים במצבה של השפה העברית )נבו ואו
–
לשטיין, 7002(; מחקרים על תרבות והוראת שפה
)
1998
Kramsch,
(, ספרות והוראתה בהקשר
רב-תרבותי ורב-לשוני )אלקד-להמן, 8002,
1102; בוכוייץ, 0102; פויס, 2102(, חקר התקשו
–
רת הדבורה, הכתובה והמקוונת בתחום החינוך
ובתחומים אחרים שהם רלבנטיים לקהל הסטודנ
–
טים, בעיקר בעיתות מצוקה )קופפרברג, 0102;
2013
2008,
Kupferberg,
( ועוד.
בעשר השנים שבהן התוכנית פועלת חלו בה
שינויים משני סוגים, כמותי ואיכותי. השינויים
הכמותיים נובעים מהנחיות המל"ג להפחתת
המספר הכולל של שעות הלימוד מ-25 שעות
סמסטריאליות בשנים הראשונות לקיום תוכניות
לתואר שני במכללות לחינוך, ל-84 שעות
סמסטריאליות, ואחר כך ל-24 שעות סמסטריא
–
ליות בלבד )מכתב מל"ג מתאריך 6002.7.61(.
צמצום זה משווה את שעות הלימוד לתואר השני
במכללות לחינוך לאלה של מוסדות דומים
להשכלה גבוהה, ואולי ניתן לפרשו כהבעת אמון
באיכות הלימודים לתואר. השינויים האיכותיים
בתוכנית נעשו לאור ההתאמה לצורכי
הסטודנטים/המורים, ולצורכי שדה ההוראה מתוך
רצון לעדכון ורענון.
ÈÂ˘Ï ÍÂÈÁÏ ˙ÈÎÂ˙· ¯Ó‚‰ ˘È¯Ù
˙È˙·¯˙≠·¯ ‰¯·Á·
לפרויקט הגמר של הסטודנטים בתוכנית אופי
ייחודי. כנושא לפרויקט הסטודנט בוחר סוגיה
רלבנטית לעולמו האישי או המקצועי. הסטודנט
בוחר בנושא בבחירה אישית הוא אינו נתון לסדר
יום של תוכנית מחקר של המרצה או של קבוצה.
הוא זוכה להנחיה אישית על ידי מנחה שבחר,
ובמקביל להנחיה האישית התהליך מלווה בסדנה
קבוצתית מונחית על ידי שני מנחים/חוקרים.
בסדנה ניתנת תמיכה בזיהוי מוקדי העניין או
הקושי של הסטודנט; בחשיבה על סוג העבודה
)מחקרית או יישומית(; תמיכה בחשיבה על ההצ
–
עה: מטרות, שאלות, מבנה; חשיבה על שאלות
מתודולוגיות, אתיות, פדגוגיות; ונעשית התבוננות
משותפת בתהליכי כתיבה ובממצאים ראשונים.
הפרויקט מאפשר לסטודנטים לטוות קשרים
בין לימודיהם האקדמיים לבעיות אותנטיות
בשדה ההוראה בתחומי השפה, בחייהם האישיים
והמשפחתיים, או לטפל בסוגיות שבהן הם מבק
–
שים להתעמק. אחת הסטודנטיות כתבה בסקר:
"למדתי הרבה על עצמי ועל בחירותיי בחיים, הן
האישיים והן המקצועיים, במהלך כתיבת הפרוי
–
קט", ותגובה זו ממצה תגובות של רבים מהמו
–
סמכים. העבודות בחלקן יישומיות ובחלקן מחק
–
ריות. העבודות המחקריות כוללות מחקרים כמו
–
תיים, ומחקרים איכותניים בסוגות שונות: אתנו
–
גרפיה, חקר שיח, מחקר נרטיבי, מחקר פעולה,
חקרי מקרה ומחקר משלב שיטות.
נערך ניתוח תוכן של נושאי כל עבודות הפרוי
–
קט שבוצעו ונשפטו עד מאי 3102. בניתוח זיהי
–
נו שמונה תחומים מרכזיים:
8
˙ÂÈ˙·¯˙≠·¯Ï ˙ÂÒÁÈÈ˙‰‰
˙¯ÂÓ˙ ‰¯·Ú χ¯˘È·
Ï˘ ‰ÒÈÙ˙Ó ¨˙ÂÈ˙ÂÚÓ˘Ó
¨‰ÏÈÎÓ ‰ÒÈÙ˙Ï ÍÂ˙ȉ≠¯ÂÎ
Ï˘ ‰¯ÂÙ‡ËÓ· ˙¯‡Â˙Ó‰
ßËÏÒ ˙¯Ú˜ß
