ספר יסודי. לילי מספרת: "ההחלטה לפנות ללי
–
מודי תואר שני בחינוך הלשוני במכללת לוינסקי
הייתה נדבך נוסף להתמקצעות, עם תחילת עבוד
–
תי כמדריכת עברית מטעם משרד החינוך. אני
יכולה לומר שזו ציפייה שהתממשה היות שהידע,
ההבנות והלמידה באים לידי מימוש במפגשי
ההדרכה שלי עם המורות, בבניית מהלכי הוראה
ובין כותלי הכיתה."
עבודת הגמר של לילי עסקה בנושא כאוב:
ייצוג פגיעה מינית בספרות הילדים והנוער.
בעבודה כתבה כי בעזרת הספרות ניתן "לשפוך
אור על התופעה שרבים מהגורמים המעורבים בה
מתקשים, ולעיתים אף נמנעים, להתמודד עמה.
באמצעות הספרות מגיע לקורא ה'קול האישי'
בעוצמתו, על דקויותיו. חשיבות
הספרים הללו העוסקים בפגיעה
מינית היא בלגיטימציה לשיח עם
ילדים ושל ילדים ומתבגרים על
פגיעה כזאת, וכן בתמיכה בבני
נוער שנפגעו מינית ומפחדים
לשתף, או ממשיכים להכחיש את
אשר אירע להם. הספרות באשר
היא יכולה להוות בעקיפין כלי
מפחית חרדה ומועיל לעיסוק בנו
–
שא, ומשמשת הד לחוויות הרגשי
–
ות, למצוקות ולמשאלות של הילד והמתבגר."
כמוסמכת התוכנית, לילי רואה את עצמה כמת
–
ווכת בין האקדמיה ובין בית הספר, כשהנשכר
העיקרי, לדעתה, הוא התלמיד. באמצעות תהלי
–
כי ההנחיה שלה למורים, התאוריות שלמדה
במכללה הופכות לכלים אופרטיביים. כדוגמה
לכך מציינת לילי את החשיפה שלה לתיאוריות
ולשיטות של ניתוח ושל הוראת ספרות, אשר
מוצאות כיום את דרכן במהלכי הוראה של יצירות
ספרות בבתי הספר שהיא מנחה.
אלמאזה ג'בארה
אלמאזה מלמדת ערבית בחטיבת הביניים בכפר
הירוק ומובילה סדנאות להעצמה נשית במסגרת
משרד החינוך למורות במזרח ירושלים. השנה
החלה ללוות צוותים של מורים לשפה הערבית
במגזר הערבי במחוז מרכז.
"בהשתלמויות להעצמה נשית אני מובילה אצל
מורות ערביות תהליכים אישיים וקבוצתיים,
שבסופו של דבר מובילים לכך שכל אחת מרחיבה
את המעגל האישי שלה למקום שמחזק אותה.
כלומר, מערערת את המקום המושתק ומעוררת
אצלן שאלות על ידי כך שהן מערערות את המובן
מאליו. דבר זה משפיע על איכות העבודה שלהן.
הן משתמשות בכלים הללו בכיתה כשהן מלמדות
את הבנות. אני בעצמי משתמשת בכלים הללו
ורואה כמה זה עוזר לי להוביל ללמידה משמעותית
יותר. זו הוראה שמשתמשת בדינמיקה הקבוצתית
כדי להשיג את המטרות בהוראה. אני רואה את
התגובות של התלמידים אני רואה מתי אני יכולה
להרחיב את הסמכות שלי ומתי לצמצמה", היא
מסבירה על הקשר בין הסדנאות לעבודתה כמורה.
"אני יכולה לבחון מתי לרדת לגובה העיניים
ומתי להישאר במעמדי כמורה שלהם. זה משאב
שדרכו הם מועצמים לאו דווקא בידע. יש חשי
–
בות בייצוג הידע ולא רק בלימוד הידע. הנוכחות
שלי גם כערבייה והמפגש המשמעותי עם התל
–
מיד שלומד את השפה והתרבות ממקום ישיר."
אלמאזה פעילה במסגרות חברתיות שבהן
היא
פועלת לקידום שוויון בין המינים. "חלק
מהעניין הוא שוויון מגדרי, גם בכיתה אני מעלה
את הנושא. אם יש טקסט שכתוב כולו בלשון זכר
אנחנו מנתחים את הטקסט הזה ואני מאפשרת
זווית ביקורתית כדי לנתח את ההקשר ההיסטורי
הפוליטי של הטקסט. אני רואה את התגובות של
התלמידים ששמים לב לעניין הזה. למה הכול
כתוב בלשון זכר כשאפשר לכתוב אותו באופן
שידבר גם במין אמורפי". היא ממשיכה ומסבירה
כי העבודה הקשה וההתעקשות על השוויון
המגדרי מובילות לתוצאות. "הרבה מהכיתות שלי
קלטו את הראש שלי והבינו כמה הטקסט הערבי
שאנחנו קוראים הוא לא שוויוני."
עוד מוסיפה אלמאזה ואומרת כי היא מאמינה
שיש הבדלים בין המגזר הערבי לבין זה היהודי,
אולם בחברה הישראלית בכלל עדיין קיים אי
שוויון מגדרי, משום שמושרש בה הכוח הגברי.
"לגברים קשה לוותר על המקום שלהם ועל השל
–
טון בחברה. אם בכפר הירוק יש סממנים של
שיתוף, בחברה הערבית ההבדלים בין המגדרים
מאוד מאוד בולטים".
לורה שעשוע
מורה לאנגלית מחולון. לורה למדה באנגליה
רוסית ואנגלית לתואר ראשון, ושם גם עבדה
בעבודות מזדמנות עד שעלתה לארץ לבדה.
12
Ï˘ ¯Ó‚‰ ˘È¯ÙÏ
˙ÈÎÂ˙· ÌÈË„ÂËÒ‰
‡˘ÂÎ ÆÈ„ÂÁÈÈ ÈÙ‡
¯Á· Ë„ÂËÒ‰ ˘È¯ÙÏ
ÂÓÏÂÚÏ ˙È˷ϯ ‰È‚ÂÒ
ÈÚˆ˜Ó‰ ‡ È˘È‡‰
