פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 93

לבסוף, ביקורת נוספת, שאינה זוכה לטעמי
לתשומת הלב הראויה על ידי מבקרי פלורידה,
נוגעת לשאלה: מה הם המאפיינים התרבותיים
העומדים בבסיס צמיחת "הטי –
פוס" האורבני )היצירתי(
החדש, עליו פלורידה בונה את
משנתו? כדי לענות על שאלה
זו, יש לבחון מהי השונות
שפלורידה מאדיר. לדוגמה,
פלורידה מתאר בהתרשמות
את קעקועיו ועגיליו של בחור
צעיר שגויס בידי מגלי כישרו –
נות בקמפוס אוניברסיטאי לחברת היי-טק.
נשאלת השאלה, האם באמת הופעה חיצונית זו
מעידה על מרידה בקונצנזוס, או שמא היא רק
סממן לתרבות 'הכול הולך' הפוסט-מודרנית?
עבודה עבור תאגיד היי-טק אינה נשמעת חתרנית
במיוחד, וכך גם הקעקועים והפירסינג אשר הפכו
זה מכבר לנחלת כל בן/בת נעורים ממוצעים.
הופעה זו, אם כן, אינה מעידה על שונות, אלא על
זרם תרבותי הלובש אולי חיצוניות מגוונת, אך
במהותו הוא אחיד ולא ביקורתי. הלוא פלורידה
עצמו מאתר את המשותף לחברי אותו מעמד,
אשר הופך אותו לכזה בין אם המדובר בעובדת
היי-טק, מדען, אדריכלית או פרסומאי.
כאמור, תרבות פסוודו-פלורליסטית זו, המאפש –
רת ריבוי וגיוון בלתי פוסק של מוצרים, היא תוצר
ישיר של חברת הראווה. קרי, חברה הנתונה למרו –
תה של תקשורת ההמונים וסוגדת באופן בלתי
ביקורתי למוצרי צריכה. מוצרים אלה אינם משמ –
שים רק כאמצעי קיום, אלא מהווים חלק ממערך
שלם של ייצוג מזויף 17) 2007; .(Debord,
לא פלא, אפוא, שהעולם הפלורידיאני הינו עולם
ראוותני במיוחד, המבוסס מעל הכול על סגנון
חיים וטרנדיות.
קריאתן של ערי העולם מחייבת, אפוא, התייח –
סות פוליטית-כלכלית, המזהה את היחסים הדיא –
לקטיים המתקיימים בין החצר הקדמית לזו
האחורית ואת העובדה שהזוהר הנשקף מחלקה
היוקרתי של העיר נסמך על סוג חדש של עוני
ואומללות 12) 1998; Keil, (. ניתוחן של ערים
אלה, אם כן, הוא ניתוח של המרחב החברתי
בשלב הנוכחי של הקפיטליזם Keil, & Brenner (
) 9 2006; . הדיון שלהלן מבקש, אפוא, לחזור
להבנה שבבסיס הדיון על ערי עולם, לפיה יש
להתייחס למחקר על ערים אלה כאמצעי לחבר
ולקשר בין נתונים ועובדות, שבמבט ראשון
נראים כבלתי קשורים בעליל & (Friedman
1982) .Wolff, במסגרת זו, ה'מצב' הפוסט-מודר –
ני, המתואר על ידי ג'יימסון והרווי, מהווה אחד
מהנדבכים המרכזיים. זוהי הנקודה בה אני מבקש
לחזור לפרויקט מגדלי Yoo .
Ԣτ ‚Â˙ÈÓ ∫¯È‡· ÌÈÁ¯ÂÙ ÌÈÏ„‚Ó
ÂÙÈ≠·È·‡ Ï˙·
המבקר היום בפארק צמרת )בפינת דרך נמיר
ורחוב שלמה גורן בת"א(, ניצב מול חומת גורדי
שחקים. שכונת גבעת עמל ב', ששכנה במקום עד
לפני מספר שנים, נמחקה כלא היתה. באופן
אירוני, דווקא קיומה של שכונה זו תרם לאישורה
של תוכנית בניין העיר )תב"ע 0571א'(, שעל
בסיסה הוקמו מגדלי מגורים אלה. זאת, לאחר
שבמסגרת התחייבויותיהם כלפי הרשויות, הבטי –
חו היזמים לדאוג לפינוי התושבים הוותיקים
שדרו במקום מ-8491. תוכנית זו נעשתה תוך
¨‰¯˜ÂÈ ˙„ÚÒÓ ÌÏÂÚ È¯Ú·
ÈÏ„‚Ó ˙·¯˙ È˙· ¨‰Ù˜ È˙·
˙·¯‡‰ ˙‡ ÌÈÙÈÏÁÓ ‰¯˜ÂÈ
ÛÂ‰ ˙‡ ÂÈÈÙ‡˘ ˙Â˘ÚÓ‰
˙È˙ÈÈ˘Ú˙‰ ‰Ù˜˙· È¯ÈÚ‰
91
¯ÎÂÓ ÚÂ„È ‚˙ÂÓ ∫ÂÈ ÈÏ„‚Ó