של אי-פורמליות, משתי סיבות מרכזיות: א. בשל
מצוקה כלכלית המדינות אינן מסוגלות לתמוך
כלכלית בעניים, ואי-פורמלי
–
ות מאפשרת קיום מבלי שהמ
–
דינה נדרשת לשלם על כך.
כלומר, אי-פורמליות משמשת
כמשכך כאבים כלכלי להשגת
יציבות חברתית; ב. פוליטיק
–
אים המועמדים לבחירה
מחודשת מאפשרים לאזרחים
לנקוט פרקטיקות לא-פורמ
–
ליות כדי לשפר את מצבם,
בתקווה שמתן אפשרות זו
תיזקף לזכותם של הפוליטיקאים בעת הבחירות.
תגובה נוספת, שמאפיינת שלבים מאוחרים של
עיכול ממדי האי-פורמליות, מבוססת על הלבנה
של הפעילות הלא חוקית. כלומר, רשויות המדי
–
נה והעיר יוזמות מהלך שבו הן מכירות בפעילות
הבלתי-פורמלית, ומאפשרות את קיומה העתידי
של פעילות זו, אך הפעם כשהיא רשומה, מתוע
–
דת ומוסדרת, ולכן גם כרוכה בקביעת מחיר עבור
השימוש במשאבים. במקרים רבים מהלך של
'הלבנה' מהווה ניצחון ליוזמי הפיתוח הלא-
פורמלי ומבטיח את עתיד הקהילה ואזרחותה
העירונית ומציל אותם מאיום 'ההשחרה', הכרוכה
בהרס וטראומה.
עם זאת, באיית מצביע גם על בעיות אפשרי
–
ות במהלך זה, מאחר שאנשים החיים במשך זמן
רב במציאות לא פורמלית אינם מסוגלים לשאת
בעלויות הכלכליות של הפעילות הפורמלית.
לעיתים ההלבנה הופכת את הפעילות בנושאים
כמו פעילות כלכלית או דיור, ללא כדאית. בנו
–
סף, אנשים המורגלים בחיים במסגרות בלתי-
פורמליות אינם מעוניינים לאבד את האוטונומיה
שמסגרות אלה מאפשרות. הם מפתחים חשדות
כלפי המדינה ומוסדותיה, שהרי כל מגע עמם
כרוך בפגיעה )הריסת בתים, פינוי כפוי וכו'(.
לכן, הם רוצים לשמור מרחק מחסות החוק,
מרחק שמבטא מעין אוטונומיה.
כאמור, דיון זה באי-פורמליות עירונית חשוב
להמשגה שלנו את המרחב האפור, אך לשיטתנו
דיון זה חלקי. להשלמת ההסברים הנ"ל אנו מבק
–
שים להדגיש את השימוש שהמדינה ומוסדותיה
עושים באי-פורמליות על מנת להסדיר את המרחב
האפור, או לפעול בתוכו. מחקרנו מלמד כי המדי
–
נה לעיתים משהה או מתעלמת מאותו חוק שהיא
יצרה, על מנת לבסס את שליטתה וכוחה, ו/או
לחזק את מעמדן של האליטות הלאומיות והכלכ
–
ליות. השילוב בין פיתוח בלתי פורמלי 'מלמטה',
לצד פעולות בלתי פורמליות בידי המדינה ומוס
–
דותיה 'מלמעלה', מייצר לשיטתנו את תהליך
'המירחוב האפור'. לכן אנו מציעים לראות בהופע
–
תם של מרחבים אפורים לא רק נגזרת של גלוב
–
ליזציה, ניאו-ליברליזציה ומצוקה של אוכלוסייה
מוחלשת, אלא גם מהלך השזור בהיגיון של משטר
הזהויות המסדיר את המרחב והאוכלוסייה, המשו
–
לב במנגנוני המדינה הרשמיים.
במסגרת זו, יש להאיר גם זווית נוספת. מרחב
אפור הנוצר על-ידי, ועבור, קבוצות חזקות. כשם
שאי-פורמליות עירונית עלולה לייצר מרחבים
ואוכלוסיות מעורטלים מהגנת החוק, במצבים
רבים מספור מהלך זה יכול גם לאפשר הרחבת
זכויות עבור קבוצות מובחנות. במילים אחרות,
קבוצות שהריבון חפץ ביקרן, אך מנוע במסגרת
החוק מלספק להן זכויות יתר, עשויות ליהנות
משורה של הטבות וזכויות יתר, בין השאר בדמות
יצירת מרחב אפור 'מלמעלה' לטובתן. דוגמאות
יכולות לכלול בנייה לגבהים לא מותרים, פיתוח
אזורי מסחר בשטחים אסורים, או הקמת יישובים
ללא אישור. כלומר, השעיית החוק יכולה לייצר
שני סוגי חריגים: חריגים המעורטלים מהגנת
החוק, אך עשויים לחתור להחלתו עליהם, ומנגד
חריגים הנהנים מזכויות יתר, ולכן לא תמיד
ששים להחלת החוק עליהם. לפיכך, ההשעיה
וההחלה של החוק, והקביעה של הגבול בין חוקי
ולא חוקי הן מהותיות ביצירת אזרחות מרובדת.
‰¯ÂÙ‡‰ ¯ÈÚ‰
ÔÂÊÁ‰ ÔÓ ˙˜Á¯˙Ó
¨È˯˜ÂÓ„‰Â ÔÎÂ˙Ó‰
‡ Â˙‡ ÍÈω˙ ‰ÂÂÁÂ
„ÈÈ‰Ë¯Ù‡ß ÌÈÎÓ
ßÏÁÂÊ È¯ÈÚ
101
