עם זאת, יישובים אלה זכו בכל השירותים
ולאחרונה גם בהכרה במסגרת חקיקה מיוחדת.
במקביל, באותו מרחב קמו בעשור האחרון
עשרות יישובים יהודיים, בעיקר
בצורת חוות יחידים או ישובים
כפריים, רובם ללא אישור תכנוני.
לצדם, בתים לא חוקיים וגני אירו
–
עים שהוקמו בשולי הנחלות
החקלאיות במושבים ובקיבוצים.
בעיר באר שבע רוב מגדלי המגו
–
רים חרגו מהתוכניות המקוריות,
בדרך כלל באמצעות תוספת קומות
ללא אישורים. בבאר שבע, אם כך,
נוצר מרחב אפור המדגים בצורה בוהקת את
מעורבותם המרכזית של מוסדות התכנון בעיצוב
אזרחות עירונית מפוצלת ומסוכסכת.
מטרופולין ירושלים מדגים סוג נוסף של
מרחב אפור, הנוצר מהכלה כפויה של תושבים
חסרי אזרחות במרחב המטרופוליני. מצב זה
נוצר מאז כיבוש העיר הערבית אל-קודס )ירוש
–
לים המזרחית(, וצירוף 41 כפרים פלסטיניים
מהגדה המערבית לתחום המוניציפלי של העיר
ב-7691. תושבים אלה זכו בזכויות תושב ללא
אזרחות כמצב זמני עד להשגת הסדר מדיני
בעיר. כך נוצרו בעיר פערים מבניים במעמד
האזרחי בין יהודים לערבים, כאשר מצבם של
הפלסטינים ניתן להגדרה כ'זמניות קבועה'.
הבדלי הכוח והנגישות למקבלי ההחלטות יצרו
בעיר דפוסים שונים לחלוטין של פיתוח, כאשר
התושבים הפלסטינים ממשיכים לסבול ממחסור
חמור באספקת רוב השירותים הבסיסיים, לעומת
עמיתיהם היהודים הזוכים למלוא הזכויות. רוב
השכונות במזרח העיר חסרות תכניות מתאר,
מצב המוביל לבנייה נרחבת ללא אישור ולגלים
של הריסות.
לאחרונה, בעקבות גל של טרור פלסטיני,
בנתה ישראל חומה המפרידה בין שכונות פלס
–
טיניות של העיר, ובכך פגעה קשות ביכולת
התנועה של התושבים הערבים. בו בזמן, פעלה
ישראל ליישב מאות אלפי יהודים בחלק הפלס
–
טיני של המטרופולין, תחילה דרך פיתוח של
שכונות/התנחלויות גדולות )כגון הגבעה הצרפ
–
תית, רמות, גילה, הר חומה, מעלה אדומים או
ביתר עילית(, ולאחרונה גם בעידוד פיתוח מתח
–
מים נקודתיים בלב השכונות הערביות. במקביל,
מתקיימת גם הגירה מסוימת של פלסטינים
לשכונות היהודיות של העיר, אך גם שם הם
ממשיכים ליהנות מאזרחות עירונית מדרג ב',
עקב מעמדם החוקי הנחות. תופעה נוספת של
השנים האחרונות היא התיישבותם של אלפי
עובדים זרים בירושלים המזרחית, היוצרים בכך
מצב של 'אפור על אפור' )וקנין, 2102(.
ניתן לסכם ולומר שבירושלים וסביבותיה נוצרו
מרחבים
אפורים האופייניים לעיר קולוניאלית,
בה קיימת אוכלוסייה כבושה השייכת למרחב
הכלכלי, אך מודרת משוויון זכויות פוליטי.
לסיכום, נחזור למקום בו פתחנו את המאמר -
דרום תל-אביב. דבריו האגרסיביים של אלי ישי
ופעילים פוליטיים אחרים בימין הלאומני, אינם
לבדם בזירה הציבורית, בה עולים גם קולות
אחרים והפוכים. כך למשל עורכת הדין רותם
אילן, המייצגת את הארגון "ילדים ישראלים"
הפועל רבות נגד גירוש ילדיהם של העובדים
הזרים. אילן )ראו:
/
(
ar t i c l es /0,7340,L-3950248,00.html )
טענה:
"המאבק נגד גירוש המהגרים הוא בראש וברא
–
שונה הומאני. בנוסף, ולמרות דברי הגזענות
המגיעים מהממשלה, תושבים אלה ככלל, וילדי
–
הם כפרט, אינם מהווים שום איום על זהותה
היהודית של ישראל. להיפך, אנו נלחמים עבורם
בגלל דבקותנו בערכים יהודיים ובראשם מוסר,
דאגה לזולת ולגר. דמות המדינה שלנו מחייבת
לאפשר לישראלים אלה להישאר ולבנות את
˙ȯÈÚ ˙ÂÈÏÓ¯ÂÙ≠ȇ˘ Ì˘Î
ÌÈ·Á¯Ó ¯ˆÈÈÏ ‰ÏÂÏÚ
ÌÈÏ˯ÂÚÓ ˙ÂÈÒÂÏ·Â
ÏÂÎÈ ‰Ê ÍÏ‰Ó ¨˜ÂÁ‰ ˙‚‰Ó
˙ÂÈÂÎÊ ˙·Á¯‰ ¯˘Ù‡Ï Ì‚
˙ÂÁ·ÂÓ ˙ˆ·˜ ¯Â·Ú
103
