רמת התעסוקה, כדי לעודד הגירה של אוכלוסייה
מבוססת לעיר; הגברת המודעות לחשיבות
שבהשתתפות בבחירות העירוניות.
הקבוצה פועלת ברמה הביצועית כשהיא
משתתפת בישיבות המועצה, פונה לערכאות
ומפעילה לחץ על הרשות המקומית. ואכן, לאח
–
רונה תבעה העירייה את קהילת גור על בנייה לא
חוקית של בית כנסת. היא גם הצטרפה לעמותת
ה"פורום החילוני", תנועה ארצית למניעת התחר
–
דות של יישובים ושכונות. והציבור לא נותר
אדיש. השיח בפייסבוק ערני ועדכני ומאות
מתושבי העיר השתתפו באספות שיזמה הקבוצה.
למאבק זה יש גם היבט של
NIMBY
חברתי-
תרבותי בישראל. המקומות המבוססים ומחירי
הדיור במרכז דוחים בנייה לחרדים וה"מטרד"
עובר לנגב כפתרון ל"בעיית הייהוד". כך גם
החלטת הממשלה להקים עיר חרדית, כסיף,
במרחק של 01 ק"מ מערד, דבר שיחליש אותה
ויעודד את המשכו של אורח החיים המסתגר
והלא יצרני של החרדים, בניגוד למדיניות של
השתלבות בעבודה )רודד, 0102(. המאבק מניב
הישגים מסוימים, אך מדגיש את עוצמת ההנח
–
תה "מלמעלה", האדישה לצורכי המקום ולעתי
–
דו ומעמיקה את שוליותו ומוחלשותו.
ÌÎÒÓ ÔÂÈ„
הזכות לעיר כזכות לשנות את עצמנו באמצעות
השינוי של העיר,
כפי שטוען
Harvey
(2008)
מקבלת תמיכה מהמקרה של ערד. במהלך הניס
–
יונות לשנות את העיר החלה החברה האזרחית
להתעצם ולהתחזק והיא רק הולכת ומתרחבת,
תוך גיבוש זהות מקומית. היא מעלה שאלות נוק
–
בות על אופן ניהולה של העיר ותביעה לשינוי.
מתוך תביעותיהן של הקבוצות מצטיירת
שלילת זכויות: שלילת הזכות לבריאות ולאוויר
נקי; שלילת הזכות של כל קהילות העיר לחיות
בה זו בצד זו במסגרת קיום משותף; שלילת
הזכות לממש את החלטת התושבים לעיר תיירות,
ושלילת הזכות לצדק חלוקתי ושוויון באכיפת
החוק לכל תושבי העיר. לכן, בתשובה לשאלותיו
הנוקבות של מרקוזה )9002(: של מי הזכות לעיר?
איזו זכות? איזו עיר? ניתן לומר שבמקרה של
ערד, מדובר בעיירת שדה שהוזנחה והודרה
עשרות שנים, ולאחרונה הפכה יעד להרס הקיים.
לכן התביעה לזכות לעיר דמוקרטית ומשתתפת
מקיפה את כל תושביה.
תפקודה החלקי של הרשות המקומית בהגנה
על המקום ותפקודה כמייצגת בעיקר את האינ
–
טרסים "מלמעלה" יוצרים שותפות שלה במהל
–
כים המנוגדים לרצון של רוב התושבים והם מסי
–
גים את העיר. כלומר, הרשות המקומית, אינה
שותפה מובהקת במאבק על הזכות לעיר.
112
„¯Ú· „˜˘ ˙Â΢
