שונות היה קצב הגידול שלה מהגבוהים בארץ
והנתונים העידו על אוכלוסייה חזקה ויציבה. אלא
שמאז הפך מאזן ההגירה של ערד, בעיקר שלילי,
האשכול החברתי-כלכלי ירד מ-7 ל-5 )מתוך 01(
והיא מוגדרת "פריפריאלית מאוד" )3 מתוך 01(.
מזה כעשור היא מונה כ-000,42 תושבים, מהם
כשליש יוצאי חבר העמים וכחמישית חרדים
)שנער ומר, 9791; פרופיל מקומי, 2102; תוצאות
הבחירות לכנסת ה-91 בערד, 3102(.
המאבקים החברתיים בערד מקושרים עם קני
מידה נוספים, הלאומי והגלובלי, עם השלטון
המקומי והמדיניות הניאו-ליברלית בישראל.
מדיניות זו דרדרה את מצבו של הנגב, שמלכת
–
חילה סבל משוליות. בין הגורמים למצב: הפרטת
המפעלים הגדולים בראשית שנות ה-09, שהיו
מקור התעסוקה העיקרי של מעמד הביניים
שאכלס את ערד; קיצוצי
הממשלה בתקציבי העירייה;
עומס יתר של מהגרים, שהכפי
–
לו את אוכלוסיית העיר בתוך
שנים ספורות ונרשמה בה הירי
–
דה היחסית הריאלית הגדולה
ביותר בהכנסות לנפש )רודד,
0102; ברקת ושלם, 6002:
231(; סגרגציה במגורים כגישה
תכנונית-חברתית המזניחה את
ערי הספר )ברוידא ונבון,
1102(. תהליך זה מעיד על החלתו של היגיון
מרחבי, המייצר פריפריאליות ומרחיב פערים
לרעת השוליים )
1996
Yiftachel,
.(
אותו היגיון החליש ודרדר את השלטון המקו
–
מי, עד למינוי ראש עיר ומועצה מטעמו של שר
הפנים ב-8002. מאז הבחירות המקומיות ב-0102
דפוס המשילות העירונית הוא ניהולי בעיקרו,
מקבל הנחיות "מלמעלה" והמנהיגות הנבחרת
ממעטת להיאבק בסכנות המאיימות על העיר
)מהעיתונות; ראיונות עם חברי מועצת העיר,
1102; מקומון; דפי פייסבוק )ברשימת המקורות(;
פרוטוקולים ודו"חות מישיבות מועצה(.
התנועות להשבת המקום לתושביו:
התנועות
החברתיות בערד הן ביטוי לכוח מקומי התובע את
הזכות להעניק לעיר איכות וייחודיות, ומבטא
הערכה ערכית של מה שראוי להילחם עליו
)
2012
Swyngedouw,
and
Cook
(, כהשתתפות
בקביעת גורלו-גורלם. שיח המקום נע בין סיפו
–
רי עברה של העיר שנוצקו למיתוס המגבש זהות
מקומית, לבין דימוי עצמי שלילי שהחדירו
תהליכי השוליות וההשפלה. תחושת מקום זו
משמשת כמשאב במאבק על הזכות לשנות את
העיר ובתוך כך לעבור שינוי כקהילה.
בערי הנגב יש תנועות חברתיות )קרסין,
;2001
1997
Feitelson,
®
, אך ריבוי התנועות
והאינטנסיביות הבו-זמנית בעיתוי הופעתן ייחו
–
דיים לערד. מספר גורמים תרמו לכך: 1. בערד
קיימת חברה אזרחית חזקה, ברוח החברה המייס
–
דת של העיר. הם ההון החברתי המרכזי, המחוזק
במסורת התנדבותית עשירה בעיר. 2. המחאה
החברתית בקיץ 1102 והרשת החברתית היוו זרז
להתגייסות למאבק. 3. תושבי ערד הורגלו למנ
–
היגות עירונית הקשובה ופתוחה לתושב בשקיפות
˙¯·Á˙‰‰ ÍÈω˙
˙¯·ÂÚ˘ ̘ÓÏ
¯ÈÊÁ‰Ï ¯˙ÂÁ ¨„¯Ú
ÂÎ¯Ú ˙‡ ˙ÂÏÚ‰ÏÂ
Ô¯ÎÈÊ· ¯Ó˘˘ ÈÙÎ
ÒÂ˙‡·Â È·È˘Ï˜‰
¯ÈÚ‰ Ï˘
108
∫ÌÂÏȈ ¨„¯Ú· Ûȯˆ
ÔÂҷ˜ÚÈ Ï‡ÎÈÓ
