המקומית ומקור גאווה. הטיילת באזור התיירות
היא הייצוג של מהות זו, בהיותה אתר הליכה של
תושבים, אורחים, מקום מפגש לנוער ולאוהבים
ועוד. המלונות לאורך הטיילת התבססו על תיי
–
רות מרפא, הודות למרכיב זהות נוסף, האוויר
הקריר והיבש כתכונה ייחודית. אלא שהמקום
היפה והסמלי הזה הפך לחצר האחורית של העיר
עם מלון הרוס באחת מתצפיות הנוף היפות
בישראל, עזובה וקיפאון.
בתחילת פברואר 2102 גילו התושבים באקראי
כי מתוכנן שינוי של ייעוד הקרקע בצד הטיילת
מתיירות למגדלי מגורים. נפתח דף פייסבוק,
התקיימו אספות, נבחר ועד פעולה ותושבים
התגייסו. במצע הקבוצה הודגש ההיבט החיובי:
שיפור חזות הטיילת; קידום התוכנית המקורית
לבנייה לתיירות ושימור שטחים פתוחים ושטחי
נוף; שקיפות בתכנון ושיתוף התושבים בתהליכי
קבלת החלטות לגבי עתיד העיר וצביונה.
מהצהרות אלה ניתן להבין שנושא המאבק
בטיילת עורר מודעות לגבי ליקוי בדרך ההתנה
–
לות של המערכת התכנונית של העיר. בדף
הפייסבוק התנהל שיח תוסס העוסק בטיילת ובמ
–
שמעויותיה לעיר; בנקיטת צעדים לעצירת השי
–
נוי המתוכנן ובצורך לכוון לפיתוח האזור בלי
לפגוע בנופיו ובייעודו לפי תכנית האב. שיח הנע
בין יופיו של המקום לבין עליבותו העכשווית, בין
אהבה גדולה לבין אכזבה והשפלה, מעין השתק
–
פות של ערד כמקום.
קול המחאה הזעיק את ראשת העיר למפגש עם
הפעילים, בו הצהירה כי תשמור על אופיו של
האזור בכל מחיר. כעבור מספר חודשים התברר
ששינוי הייעוד למגורים בתוכנית המתאר של
ערד לבנייה של עד 2 קומות אושר בוועדה
המקומית לתכנון ובנייה )פרוטוקול, 11.21.62(.
אך הניסיון לשנות ייעוד לבנייה לגובה נחסם,
הודות למאבק.
בימים אלה מתמקד המאבק על הטיילת בהת
–
נגדות להסבת ייעוד הקרקע למגורים. בתהליך
המאבק התחזקה הזהות המקומית והמשמעות של
החזרת המקום לתושביו והמשך המאבק מונפו
בקבוצה חדשה שקמה, "הרוב מחליט".
˙‰ʉ ¯ÂÓÈ˘Ï ∫ËÈÏÁÓ ·Â¯‰
˙È˙·¯˙≠˙È˙¯·Á‰
המאבק של קבוצת "הרוב מחליט" נסב על
שימור צביונה התרבותי-חברתי של העיר. תביע
–
תה מהרשות המקומית להחיל צדק חלוקתי של
משאבי העיר ושוויון באכיפת החוק, מול חסידי
גור בעיר.
ערד קמה כעיר חילונית וגם ייסודה של קהילת
חסידי גור בעיר, ב-3891, לא הפר את אופייה זה.
בבחירות 0102, בעקבות הסכמים קואליציוניים
ומצוקת הדיור של הקהילה במרכז הארץ, פקד
האדמו"ר להגר לערד והעיר גדלה בכ-007 משפ
–
חות חסידי גור )תוצאות הבחירות לכנסת ה-91
בערד, 3102(. רובה של קהילה זו נתמך כלכלית
לצורך רכישת דירות ובתים ברחבי העיר; אי
התלות של חברי הקהילה בתעסוקה בהיותם
מקבלי קצבאות כלומדי תורה; וצבירת עוצמה
פוליטית בשלטון המקומי כדי להשיג שליטה
במרחב משנים את אופייה של העיר. ביולי 3102
הודיע שר השיכון, אורי אריאל, כי בדעתו להקים
בעיר שכונה חרדית שתכלול 009,1 יחידות דיור
)לוין, 3102(, מהלך שישנה את שיעור האוכלוסי
–
יה החרדית בעיר מחמישית למחצית.
תושבי העיר מגיבים לאיום זה בחשש כבד מפני
כפיית אורחות חיים, התרוששות של העיר עקב
הנחות בתשלומי ארנונה, ירידה בכוח הקנייה
וברמת השירותים הציבוריים, עזיבתן של משפ
–
חות מבוססות ורתיעה של אחרות מהשתקעות
בעיר בעלת תדמית חרדית. אופייה המתבדל של
קהילת חסידי גור מקשה על ניהול חיי קהילה
תוססים בעיר קטנה וקיים חשש ממהפך פוליטי.
מטרותיה של קבוצת "הרוב מחליט" מבטאות
דאגות אלה והן: הגברת השקיפות בישיבות
המליאה של מועצת העיר; אכיפת חוק; שיפור
111
