מלאה, בעיקר בתקופת כהונתו של בייגה שוחט
)9891-5691(. לאחר בחירות 0102 מצאו עצמם
התושבים מול הנהגה הנמנעת מפתיחות ושיתוף
ציבור. 4. בערד נוצרה מסורת של גישה אקטי
–
ביסטית מראשיתה, כשמאבק התושבים נגד
מנהיגות ממונה הסתיים בבחירות דמוקרטיות ב-
) 1965
1974
Arronof,
(. בהמשך, התושבים היו
שותפים להתנגדות להקמת מכרה פוספט, מפעל
מלט, מטמנת אשפה ארצית בקרבת העיר; לייזום
שיתוף הציבור בתכנון ועוד.
5. בנוסף למדיניות המחלישה
כלפי הנגב כולו, נתונה ערד
לשורה של סכנות סביבתיות-
חברתיות המאיימות על עתי
–
דה: הקמת מכרה פוספט בשו
–
ליה; הקמת עיר חרדית בשכ
–
נותה )רודד, 0102( והתחרדות
מאסיבית של העיר; הקמת
חבל "מבואות ערד" שחמישה יישובים בתוכו
יוקמו בסמוך לעיר )רודד, 2102(. כל אלה מאיי
–
מים על העיר ומהווים גורם מגייס.
הניתוח של ארבע קבוצות המאבק שיובא
להלן, יבסס את הטיעונים שהובאו בפתח המא
–
מר. הקבוצות מנסחות עקרונות ומטרות, החל
–
טות ודרכי פעולה, מגייסות את תושבי העיר
ומשווקות את עצמן ברשת החברתית, כמו גם
בדוכני החתמה ודפי מידע. בעקבות זאת, מתנה
–
לים דיונים, המרחיבים את מגוון הרעיונות
ומחדדים את הנושאים הנדונים ונחשף מידע
עדכני. עד כה נפתחו תריסר דפי פייסבוק קבוצ
–
תיים ואלפי תושבים נוטלים חלק בדיונים הנער
–
כים בהם, כחלופה למאבקים בזירה הפוליטית-
חברתית מול הממשל.
ÂÎ¯Ú ‰Ó ≠ „¯Ú ÈÏ¢· ËÙÒÂÙ‰ ‰„˘
øȘ ¯È‡ Ï˘
הכוונה להקים מכרה פוספט בשולי העיר,
במרחק 4 ק"מ מאזור המגורים, הוא מקרה טיפו
–
סי של:
NIMBY
)
yard
back
my in not
(
והעיסוק הוא בסוגיית צדק סביבתי כשהנגב
כמרחב מוחלש במדינה נושא בנטל רוב המטר
–
דים. העימות על מכרה הפוספט מתקיים בין מי
שצוברים רווחים מהפרויקט, בעלי חברת רותם
אמפרט, חברה בת של כימיקלים לישראל )כי"ל(
בבעלות האחים עופר, לבין אזרחים ביישובים
שייחשפו למפגע שיחולל )רודד, 0102(.
מבין ההיבטים של נזקי המכרה לערד: הרס נכסי
טבע, פגיעה בענף התיירות ופגיעה תדמיתית,
בחרה עמותת "רוצים לחיות בלי מכרות" להדגיש
את הטיעון הבריאותי. לאחר מאמצים ממושכים
והחלטת משרד הבריאות להתנגד למכרה ב-2102,
הצטרפו ראשת העיר, גב' טלי פלוסקוב, ומועצת
העיר אל מתנגדי המכרה, אך הם אינם שותפים
פעילים לרוב מהלכיו של המאבק.
המשמעות האזורית של המאבק היא ניסיון
לאתגר את השוליות שכופה תעשיית המכרות על
הנגב. בניגוד לשלב הראשוני של ניצול הספר,
השלבים הבאים בהתפתחותו של האזור מקדמים
אותו להשתלבות בכלכלה הארצית )
1985;
Hogan,
1997
Feitelson,
.(
הנתונים המראים כי כי"ל, כמעסיק הגדול בנגב
)יותר מ-000,5 עובדים ישירים, מתוכם כ-002
תושבי ערד מועסקים ברותם אמפרט( אחראית ל-
%02 מהתמ"ג שלו, דבר המעיד שהנגב לא נחלץ
משלב הניצול הכלכלי )ביאור, 3102(. המפעלים
מעסיקים בעיקר עובדים לא מיומנים וההון שהם
מניבים אינו נשאר בנגב. אך מפעלים אלה פוט
–
רים את המדינה מהצורך לתכנן מקורות תעסוקה
לבעלי כישורים ברמה גבוהה ולשנות את אסט
–
רטגיות הפיתוח של הנגב.
המקרה של עמותת "רוצים לחיות בלי מכרות"
הוא מאבק של החברה האזרחית בכלכלה הניאו-
ליברלית. תאגיד רב-עוצמה ובעל מהלכים בשל
–
טון חותר לעצב מרחב המוחק את מהותה של
‰ÂÓ „¯Ú ¯Â˘ÚÎ ‰ÊÓ
¨ÌÈ·˘Â˙ ≤¥¨∞∞∞≠Î
ȇˆÂÈ ˘ÈÏ˘Î Ì‰Ó
ÌÈÓÚ‰ ¯·Á
ÌÈ„¯Á ¨˙È˘ÈÓÁÎÂ
109
