פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 101

של מחאות חברתיות בערי העולם הגדולות,
מבנגקוק, דרך כלכותה, יוהנסבורג, קהיר, בואנוס
איירס, איסטנבול, דרך אתונה ועד ניו יורק. עם
זאת, ברוב המקומות, כולל ישראל, איננו מזהים
כוחות פוליטיים וכלכליים משמעותיים המזדהים
עם מחאת הצדק החברתי, ולכן, במציאות זו
תחזיתנו מצביעה בדאגה על
תהליך המירחוב האפור ואיום
על החברה העירונית הטמון בו.
˙ÂÈ¯ÈÚÎ ˙ÂÈÏÓ¯ÂÙ≠ȇ
‰˘„Á‰
נסיט לרגע את הדיון מן
האופן שבו אנחנו ממשיגים את
המרחב האפור, אל עבר הספ –
רות העוסקת בפיתוח עירוני
בלתי פורמלי )אי-פורמליות עירונית(, כי פיתוח
זה הוא נדבך מרכזי במרחב האפור. אי-פורמליות
עירונית מוגדרת בספרות כצורת פיתוח לא מתו –
כננת או מוסדרת, המייצרת מנגנוני שוק של
קרקע, דיור וכלכלה נלווית, שאינם מוכרים או
מפוקחים על-ידי המדינה. את השיח התיאורטי
העשיר שהתפתח בשנים האחרונות ביחס לאי-
פורמליות ניתן לכנס תחת מספר מסגרות מרכזי –
ות המפרשות אותה מנקודות מבט: )א( כלכלית,
)ב( פוליטית ו-)ג( מדיניותית. )ראו al-Sayyad
(2005) Roy (2003); .
המסגרת הכלכלית נשענת על הנחת יסוד
ולפיה מרחבים אי-פורמליים מהווים אלטרנטיבה
זולה לחיים עירוניים. לפיכך, אתגרים כלכליים
מנתבים את העניים אל אלטרנטיבה זו. על רקע
הניאו-ליברליזציה, שחיקת מעמד הביניים ושינ –
ויים במשטרי הרווחה, מתעצמת תופעת האי-
פורמליות. זווית זו עשירה בניתוחים מהמסורת
המרקסיסטית, כמו למשל עבודותיהם המפורס –
מות של ג'אניס פרלמן ומנואל קאסטלס )ראו
(1984) ;Castells (1979) Pearlman .(
השניים התמקדו במחקריהם בדיירי הפאבלות
)ערי הסלאמס( של דרום אמריקה. לטענתם,
שוליות היא למעשה מיתוס שנועד להצדיק הדרה
לצורכי שליטה באוכלוסיות עניות, כתוצר של
השיטה הקפיטליסטית. אי-פורמליות היא ביטוי
עמוק לניצול המאפיין את הקפיטליזם. אמנם,
הסקטור הלא-פורמלי הוא אכן חסר כוח, אך
אנשיו אינם יושבים באפס מעשה וממתינים
לגורלם, אלא פועלים בדרכים לא-פורמליות כדי
להבטיח את הישרדותם, למשל באמצעות בניית
בתים ללא אישור. הישרדות זו גובה מהם ומאח –
רים מחיר, אך מאפשרת גם הזדמנות להתקדמות
כלכלית ולעיתים גם להכרה פוליטית.
הסבר כלכלי אחר מגיע מהזווית הליברלית,
כשהוא נשען על מושגים של יעילות ורציונאלי –
ות, ומדגיש את הממד היזמותי באי-פורמליות.
הכלכלן הרנאנדו דה סוטו מזוהה יותר מכל עם
הסבר זה. לשיטתו, אי-פורמליות היא הביטוי
המובהק ביותר לרעיון השוק החופשי. תושבי
המרחבים האי-פורמליים הם 'גיבורים-כלכליים'
שמצליחים לשרוד ולפעול למרות השליטה של
המדינה ומעורבותה בשוק החופשי. אי-פורמליות
משרתת מטרות של רווח בשוק הכלכלי הקפיט –
ליסטי 'האמיתי', זה המשוחרר מכבלי השליטה
של המדינה, ופעילות זו יוצרת את הדרך לפיתוח
)לאו דווקא באופן יעיל(.
דה-סוטו, שערך את מחקריו בעיקר בדרום
אמריקה, מצא שהכלכלה הבלתי-פורמלית סיפקה
Ì‚ ÔÎÏ ¨¯ÈÚ‰ ÏÚ ÌÂȇ‰ ¯˜ÈÚ
¨‰˜È˙Ï ÌȈӇӉ ¯˜ÈÚ
ÌÈ·Á¯Ó‰ ˙ÁÈÓˆÏ ÌÈÎÈÈ˘
¨‰ÎÂ˙· ÌÈÁÙ˜Ӊ ÌȯÂÙ‡‰
ÌÈȷˆÈÚ‰ ÌÈ˯ÙÏ ‡˜Â„ ‡ÏÂ
‰˘„Á‰ ˙ÂÈ¯ÈÚ‰ Ï˘
99