øχ¯˘È·Â
האם התהליכים העירונים ששרטטנו לעיל
רלוונטיים גם למציאות הישראלית? התשובה
לדעתנו חיובית. מרחבים אפורים קיימים בערים
רבות בארץ והם משנים באופן עמוק את החברה
והמשטר. ניגע כאן בקצרה בשלוש ערים גדולות,
המייצגות שלושה סוגים שונים
של תופעת המרחב האפור.
באזור גוש דן, המטרופולין
הגלובלי של ישראל, מורכב
המרחב האפור כאמור בעיקרו
ממהגרי עבודה ופליטים חסרי
אזרחות, המנועים מלממש את
'הזכות לעיר' בצורה מלאה.
שכונות דרום תל-אביב היוו מען
זמין ונגיש לאוכלוסייה זו עקב
מיקומה המרכזי ומחיריה הנוחים.
כך נוצרו באזור התחנה המרכזית ובשכונות
שבסביבותיה ריכוזים גדולים של עובדים זרים,
תוך פגיעה ממשית באיכות חייהם של תושבי
השכונות הוותיקות, בדרך כלל יהודים מזרחים
אשר שוכנו בהן בשנות החמישים. תהליכי
ההפרטה והפיתוח בתל-אביב הורידו את יכולתם
של עניי העיר לצאת משכונות אלה, וכך העמי
–
קו את הקיטוב בין דרום העיר לצפון המבוסס
וערי הלוויין, הנהנות מכוח העבודה הזול של
מהגרי העבודה, ללא פגיעה בהן.
כפי שראינו בגלי ההפגנות והעוינות של השנים
האחרונות,
המרחב האפור שנוצר בתל-אביב
מסכסך בין האוכלוסיות הדרומיות השונות ומאי
–
ים על הסדר החברתי. במקביל, ישנה נטייה להע
–
לים עין מחריגות בנייה בדרך כלל במגדלי יוק
–
רה. עסקאות עירוניות נרקמות ללא קשר לתוכני
–
ות הפיתוח התקפות, אך תמיד ייתפסו כצד הנוצץ
של הכלכלה הגלובלית. ובמקביל, בפרברי המט
–
רופולין מתפתחת בנייה של בתי מידות יוקרתיים,
לרוב במושבי השרון, אך גם הם לא בהכרח חוקי
–
ים. במטרופולין תל-אביב, אם כך, נוצר מרחב
אפור בעל שורשים גלובליים.
באזור מטרופולין באר שבע קיימים למעלה
מארבעים יישובים בדואיים, שאינם מוכרים על-
ידי המדינה או מוסדות התכנון, ובהם חיים
למעלה ממאה אלף איש. תושבים אלה הם אזרחי
המדינה ברובם, אך מימוש האזרחות העירונית
שלהם נכה ופצוע. עקב סכסוך קרקעות בין
האוכלוסייה הבדואית הילידית, המתבססת על
שיטת קניין מסורתית שאינה מוכרת על-ידי
המדינה, ובין המדינה המבקשת לעייר את הבדו
–
אים למספר קטן של יישובים, נוצר מעמד
'היישובים הלא מוכרים'. במשך למעלה משישים
שנה המדינה מסרבת להכיר ביישובים אלה, ומונ
–
עת מהם תנאים בסיסיים של קיום, כגון כבישים,
תחבורה ציבורית, מים, חשמל וחינוך. יישובים
אלה שהיו כפרים קטנים בזמן קום המדינה, מהוו
–
ים כעת יישובים חצי עירוניים, חלקם בני אלפי
איש, המזכירים ערי 'שאנטי' הודיות או 'פאבלות'
ברזילאיות, ברמת המצוקה והעוני. לאחרונה
הכירה המדינה בעשרה כפרים, אך עד היום לא
זכו אלה לזכויות תכנוניות, עקב סכסוך הקרקעות
הנמשך, וכך ממשיכים תושביהם להתגורר
במרחב האפור, ללא נגישות לאזרחות עירונית
בסיסית, תוך שהם חשופים לפעילות מתמשכת
של הריסת בתים וניסיונות פינוי אלימים )ראו
לבנת )0102(; יפתחאל )3102(;
(2013)
Abu-Saad
and
Amara
.(
È˙Ï· ÁÂ˙ÈÙ ÔÈ· ·ÂÏÈ˘‰
„ˆÏ ¨ß‰ËÓÏÓß ÈÏÓ¯ÂÙ
˙ÂÈÏÓ¯ÂÙ È˙Ï· ˙ÂÏÂÚÙ
‰È˙„ÒÂÓ ‰È„Ó‰ È„È·
¯ˆÈÈÓ ¨ß‰ÏÚÓÏÓß
ÍÈω˙ ˙‡ Â˙ËÈ˘Ï
߯ÂÙ‡‰ ·ÂÁ¯ÈÓ‰ß
102
