פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 112

העיר כמרחב חברתי ומציב
תחתיה מכרה עתיר רווחים
לבעליו. הישגי העמותה, המצ –
ליחה במשך שנים רבות לדחות
את הקמת המכרה, מסמנים
עוצמה. זאת, במסגרת ייצוג
מצומצם ופאסיבי בעיקרו, של
האינטרסים המקומיים על ידי
הממשל המקומי.
¨˙¢„Á˙‰ ÔÚÓÏ ≠ „¯Ú· ˙¢˘˜‰¢
ÌÂ˜Ó ˙‡‚ ˙ÂÈ˙Ïȉ˜
כאנטיתזה לתהליכי התבדלות חברתית, הרוו –
חים בערי העולם וביישובים בנגב, קבוצת
"הקש"ת בערד" )קהילה לשיתוף בין-תרבותי(
מובילה מאבק על הזכות למרחב חברתי לכל
תושבי העיר בדרך של שיתוף והידברות. הקבוצה
צמחה מתוך התנגדות לגל הגזענות ששטף את
ערד במסע הבחירות המקומיות ב-0102, כשמס –
פר מועמדים לראשות העיר פרטו על רגשות
הפחד והשנאה כלפי הבדווים ומבקשי המקלט
האפריקנים. מטרותיה מתמקדות ביצירת מודעות
בערד ליתרון של המגוון האנושי הקיים בה;
בפעילות להפחתת הניכור הבין-אישי בזירה הצי –
בורית ובחתירה לחיזוק של קהילתיות מכלילה.
הדרך ליישום העקרונות הובילה ליצירת
קשרים עם הקהילות השונות בערד והקמת בית
למפגשים ודיוני תושבים בנושאים הקשורים
במצע הקבוצה. הפרויקט המרכזי של הקבוצה
הוא טיפוח שכונת "יעלים" בלבה המוזנח של
העיר. המטרות המנחות פעילות זו: שותפות עם
פעילים מהשכונה לפעול לטובת כל תושביה;
קידום הרעיון שיש להשקיע בהחייאה של ליבת
העיר; שינוי תדמיתה השלילית בעיני תושבי
ערד, כדי לשפר את התדמית העצמית שלהם
כתושבי המקום.
שכונת יעלים תוכננה ב-2691 וחלק מבתיה
מתייחדים בשימוש שעשו בדגם הפטיו הגדל
)טמיר, 0102(. בשכונה כולה מתגוררים כ-008,1
תושבים, בהם כ-005 מבקשי מקלט אפריקנים,
והשאר נחלקים בין יוצאי חבר העמים, דיירים
זמניים וותיקים. שנים רבות השכונה סובלת
מהזנחה. תושבי העיר מדמים את השכונה למרחב
של פחד, עוני ופשע )דודי, שוטר קהילתי,
21.8.1(. בניגוד למצבה כיום, יש לשכונה מקום
של חשיבות בדימויה של העיר, כתופעה אדריכ –
לית ייחודית וכשכונה הראשונה שנבנתה בערד.
רבים מחברי הגרעין הוותיק גרו בה ורבים חוצים
את השכונה מדי יום.
החדרת השינוי חשובה כדי לשנות את התדמית
השלילית, הפוגעת בגאוות המקום. מראשית
2102 הפעילים מרחיבים את מעגל המעורבים
והגופים המסייעים בעיר וברשות המקומית,
ונערכים אירועים המשתפים את תושבי השכונה
ואת תושבי העיר. עד ליוזמה זו, הרשות המקומית
עיגנה את התפיסה ש"לא ניתן לשנות דבר".
היכולת להתגייס ולשנות מצביעה על שינוי ברוח
המקום וביטוי לזכות על המקום. התהליך העלה
את השכונה למודעות ודחף את ראשת העיר
להשקיע בשיפור הפיזי שלה ולשתף פעולה, אך
לא מסתמן מהלך תכנוני מקיף לשינוי המצב.
המאבק על החדרת שינוי נורמטיבי בזהות
הקהילתית ובתפיסה הרווחת בישראל, הוא
תהליך איטי האמור לפרוץ חסמים או לעקפם,
ומשום כך כוון לטווח הארוך. הוא אוחז במיוחד
ובמודע בגישת המרחב החברתי, הדמוקרטי,
הפתוח והדינמי בנגב, ובפרט במקרה של ערד,
ומאתגר את גישת המדינה והרשות המקומית.
Ԣτ ÏÂÓ ÌÈ·˘Â˙ ≠ ·‡ÂÓ ˙ÏÈÈË
המאבק על טיילת מואב הוא מאבק הגנתי נגד
כניעותה של הרשות המקומית לתביעות של שוק
הנדל"ן הניאו-ליברלי. כלי הנשק במאבק הם נופי
המדבר העוטפים את ערד והפכו אבן פינה בזהות
110
˙ÂÈ˙¯·Á‰ ˙ÂÚÂ˙‰
ÁÂÎÏ ÈÂËÈ· Ô‰ „¯Ú·
˙‡ Ú·Â˙‰ ÈÓ˜Ó
¯ÈÚÏ ˜ÈÚ‰Ï ˙ÂÎʉ
˙ÂÈ„ÂÁÈÈ ˙ÂÎȇ
∫ÌÂÏȈ ¨„¯Ú ÔÂÈ˜
ÔÂҷ˜ÚÈ Ï‡ÎÈÓ