שתיים מהנקודות שעלו כאן
זכו לביקורת חריפה על ידי
חברים אחרים בקבוצת התכנון:
הטענה כי המרחב מעצב את
החברה באורח חד-צדדי, כאילו
התכנון המרחבי אחראי לתמו
–
נת המצב החברתית, והטענה
המשתמעת כאילו הציבור הוא
גוף חסר חוט שדרה וחשיבה
עצמאית, שניתן להוליך אותו כמעט אל כל יעד
אותו יבחר המתכנן. כך נשמעה הביקורת:
לא ה"מומחים" ואנשים המקצוע הם אלה
שמעצבים את הערים ואת מוחם של האנשים.
אנשי המקצוע יכולים )אולי( לעצב מקומות כמו
ברזיליה וערד, אבל בוודאי שאין להם יכולת
לעצב את הערים והמטרופולינים שלנו ברוחם ]...[
עם כל הכבוד לכולנו: הניו אורבניזם לא נולד
באקדמיה, לא אצל מומחים ולא אצל אנשי
מקצוע - הוא נולד אצל בני אדם: תושבים, סוח
–
רים, נבחרי ציבור, תיירים, בעלי קרקע, חסרי
דיור, וגם... מתכננים. אנחנו לכל היותר מתרגמים
את הלך הרוח הזה לכלים מקצועיים, תופרים
סביבו אידיאולוגיה ותפיסת עולם, מפרשים אותו.
בוודאי איננו אלה שממציאים אותו )מתכננת ח',
.(19.9.2011
חברה נוספת בקבוצת התכנון הוסיפה את טענתה:
לא קבילה בעיני האמירה כי הציבור "אינו יודע
'איכות חיים' מה היא באמת". ככל הזכור לי,
אמונה בידע אדריכלי וזלזול בדעתם של ההמונים
הם שגרמו לשגיאות של המודרניסטים, שאיננו
רוצים לחזור עליהן )מתכננת ט', 1102.9.91(.
מתחת למנטרה של שיתוף הציבור, עליה חזרו
כל חברי קבוצת התכנון, הסתתר אם כך ויכוח בין
מה של צדק חברתי לבין התומכים
ֵ
המחזיקים בסכ
ברעיונות של צדק עירוני. הראשונים רואים צדק
תכנוני בהעברה של כוח אל הציבור הרחב ובעירוב
בני אדם בתכנון של הסביבה בה הם חיים, והאח
–
רונים חוששים שמא תפיסות שגויות המוחזקות
אצל בני אדם יגרמו ליצירת מרחבים ירודים,
שיקשו על אנשים להתערות במוקדי הכוח ובפעי
–
לות החברתית והכלכלית ובכך יגרמו לחוסר צדק.
מסיבה זו, סבורים האחרונים שיש לשאוף לכך
שידע מקצועי ישמש במקום מרכזי יותר בעיצוב
הסביבה הבנויה, על מנת לקדם את הצדק.
˙˜ÒÓ ÔÂÈ„
מעורבות ארוכה בפעילות התנדבותית ובמחקר
אקדמי לימדו את החברים בקבוצת התכנון לחלוק
על פעולות תכנון ממסדיות, לפקפק ביכולתה של
המדינה לעשות את הדבר הנכון ולקדם שוויון
וצדק בעיצוב הסביבה הבנויה. מרביתם, עם זאת,
לא צפו את המחלוקות היסודיות עם עמיתים
מארגונים אחרים. מאחר שלא היו מודעים להבד
–
מות המחשבתיות המנחות אותם, התנהל
ֵ
לים בסכ
ביניהם בחלק מהזמן דו-שיח של חירשים, ללא
יכולת אמיתית לשכנע את הצד שכנגד.
בנקודה מסוימת נדמה היה שהמחלוקות נעוצות
בהבדלים דיסציפלינריים המשקפים את הבדלי
הגישות בין האדריכלים לבין המתכננים והגיאו
–
גרפים:
אני חושבת שהמחלוקת היא במידה מסוימת
דיסציפלינרית: אנשי מדעי החברה והגיאוגרפים
מתבוננים על אופן הקצאת המשאבים ואנשי
התכנון והאדריכלים מתבוננים על מה לעשות עם
המשאבים משחולקו, כלומר, איך לתכנן. כמובן
שזה לא אומר שהמתכננים לא רוצים צדק וגם לא
שהגיאוגרפים לא רוצים תכנון טוב )מתכננת י',
.(1.9.2011
השאלה האם הפערים בתפיסות העולם אכן נעו
–
צים בהבדלים מקצועיים צריכה עוד להיחקר ולה
–
תברר. בקבוצת התכנון, המחלוקת הדיסציפלינא
–
רית הייתה בולטת, אך יתכן שהדבר נובע מכך
ששני הגופים המקצועיים שהובילו את המחלוקות
הורכבו משתי קבוצות מקצועיות בולטות.
122
¯ÁÂ‡Ó ‰˘ ∂∞≠Î ¨ÌÂÈÎ
ÌÈ·Â˘ÈÈ ÌÈË˯˘Ó ¨¯˙ÂÈ
ÚÒ˘‰ Ï˘ Â˙ÂÓ˙ ˙‡ ‰Ï‡
˙‡ ‰ˆÂÁ‰ È˙„Ú≠È˙¯·Á‰
˙Èχ¯˘È‰ ‰¯·Á‰
