98 / 148
תאגידים
סוף עידן הסודיות הבנקאית
ההכנסות שלהם ושל לקוחותיהם שמקורן בארצות
הברית, סנקציה חריפה ביותר לבנקים שעובדים עם
שוק ההון האמריקאי. לפיכך לבנקים אין ברירה אלא
לציית לחוק זה.
בחלק מהמדינות חתמו הבנקים המקומיים על
הסכמי העברת מידע ישירות לרשויות המס האמ
־
ריקאיות. לעומת זאת בישראל, בעקבות הסכם
שנחתם בין המדינות בקיץ 4102, התגבש מנגנון
אחר של העברת מידע: הבנקים יעבירו את המידע
לרשויות המס בארץ, ואלה יעבירו את המידע לש
־
לטונות המס האמריקאיים כנגד קבלת מידע מקביל
מהן על לקוחות ישראלים בעלי חשבונות בארצות
הברית.
ממשלת ארצות הברית אינה היחידה הרוצה
מידע מבנקים זרים. גם במדינות נוספות כגון גר
־
מניה, צרפת ובריטניה פותחות רשויות המס בחקי
־
רות בנוגע לרכוש שמחזיקים
אזרחים שלהן בבנקים מחוץ
למדינה. עם זאת, בהיעדר
חקיקה מתאימה דוגמת ה־
, לרשויות במדינות
FATCA
אלה אין סמכות לחייב את
הבנקים הזרים. לכן הן מת
־
מקדות בחקירות אישיות נגד
הלקוחות עצמם, כאזרחים
החשודים בהחזקת כסף לא
מדווח בבנקים זרים.
לאחרונה חובות הגילוי
האקסטרה־טריטוריאליות
לובשות צורה חדשה של הס
־
כמים בילטרליים בין־מדינתיים לחילופי מידע בע
־
Common Reporting
נייני מס, על בסיס מודל אחיד (
. מדינות שיחתמו
OECD
) שקבע ה־
Standard
;
CRS
על הסכמים בין־מדינתיים לפי יוזמה זו יידרשו לא
־
סוף מידע מהמוסדות הפיננסיים הפועלים בתחומן
על לקוחות שהם אזרחי המדינה הנגדית, ולהעביר
אותו באופן אוטומטי למדינה אחרת בתמורה לקב
־
לת מידע מקביל ממנה.
ראוי לציין כי אמנות למניעת כפל מס, כגון אלה
שישראל כבר חתומה עליהן עם מדינות אחרות ויש
בהן סעיף של חילופי מידע בין המדינות, מאפש
־
,
OECD
רות גם הן החלפת מידע. לפי פרשנות של ה־
מאמר זה הוא תקציר של
Rethinking
פרק בספר
Global Finance and its
, שיראה אור
Regulation
בקרוב בהוצאת קיימברידג'
אפשר לבצע במסגרתן גם החלפות מידע אוטומ
־
טיות.
יוזמה בינלאומית נוספת בתחום היא האמ
־
נה המולטילטרלית לסיוע מינהלי בענייני מס
Conventionon
Mutual
Administrative
(
), שיש בה סעיף בדבר
Assistance
in
Tax Matters
חילופי מידע. בשל הלחץ הבינלאומי יש להניח שגם
מדינת ישאל תחתום על אמנה זו, דבר שיוביל לחי
־
לופי מידע עם כל אחת מהמדינות האחרות החתו
־
מות על האמנה, גם אם אין בינן ובין ישראל אמנות
כפל מס או הסכם בילטרלי ספציפי.
כדי לאפשר למדינת ישראל לעמוד בהוראות
הבינלאומיות הנ"ל, עומדים להיעשות שני תיקו
־
נים חשובים בפקודת מס הכנסה: התיקון הראשון
(הצעת חוק לתיקון 002 לפקודה) יאפשר לרשות
המיסים בארץ להעביר מידע למקבילותיה בחו"ל
במסגרת הסכמים בינ
־
לאומיים להעברות מידע.
התיקון השני (בינתיים
בשלב של תזכיר חוק) יס
־
מיך את שר האוצר לקבוע
בתקנות הוראות למוסדות
פיננסיים בדבר זיהוי לקוחו
־
תיהם הזרים והעברת מידע
על חשבונותיהם לרשות
המיסים.
בה בעת עומד המפקח על
הבנקים להוציא הוראה שת
־
חייב את הבנקים לקבל מכל
לקוח שהוא תושב חוץ נתו
־
נים על מקור עושרו והכנסתו; הצהרה כי שילם מס
כחוק במדינתו; וכן ויתור על סודיות בנקאית כלפי
הרשויות בחו"ל. ההוראה תאפשר לבנקים לסרב
לתת שירותים בנקאיים ללקוח (חדש או קיים) שלא
ימסור את הנדרש.
לסיכום, נראה כי תהליך הפיחות במעמדה של
הסודיות הבנקאית רק ילך ויגבר, והבנקים ייעשו
לשומרי סף לא רק של מדינות האם שלהם כי אם גם
של מדינות זרות. גם אם דה־יורה אין לכאורה פגיעה
בסודיות הבנקאית לאור קבלת הסכמת הלקוח לגי
־
לוי המידע, הרי הדרך שבה מושגת הסכמת הלקוח
גורמת לפגיעה בסודיות הבנקאית דה־פקטו.
בנקים שלא יפעלו על
פי החוק האמריקאי יהיו
כפופים לסנקציה של ניכוי
במקור בשיעור של %03 על
כל ההכנסות שלהם ושל
לקוחותיהם שמקורן בארה"ב
- סנקציה חריפה ביותר
לבנקים שעובדים עם
שוק ההון האמריקאי
אפריל 5102
עורך הדין
׀
98