104 / 148
תאגידים
היבטי חלוקה במימון רכישת מניות
למעט חריגים (הנוגעים לחברה העוסקת בהלוואות
כחלק מעסקיה הרגילים או לסיוע לעובדי החב
־
רה ברכישת מניותיה). עם כניסתו לתוקף של חוק
החברות, תשנ"ט־9991 (להלן: חוק החברות) בשנת
נ
�
0002, בוטל האיסור הגורף על הסיוע לרכישה, ו
קבעו הסדרים ומגבלות הרלוונטיים לסיוע לרכישה
במסגרת הפרק העוסק ב"חלוקה". עוד קבועות בחוק
החברות ובדיני חדלות הפירעון הוראות החלות בע
־
קיפין על סיוע לרכישה, ובהן נדון בהמשך.
1) סעיף 1 לחוק החברות קובע כי סיוע חברת
המטרה לרכישת מניותיה שלה ייחשב כ"חלוקה".
בסעיף זה הורחבה ההגדרה הקלאסית של חלוקת
דיבידנד באופן שתחול על "... רכישה או מתן מי
־
מון לרכישה, במישרין או בעקיפין, בידי חברה או
בידי חברה בת שלה או בידי
תאגיד אחר בשליטתה, של
מניות החברה או של ניירות
ערך שניתן להמירם למניות
החברה או שניתן לממשם
במניות החברה... ולרבות
התחייבות לעשיית כל אחד
מאלה...". הסיווג כחלוקה
מונע את היכולת לסייע בר
־
כישה בלי לקיים את מבחני
החלוקה, קרי מבחן הרווח
- קיומם של רווחים חשבו
־
נאיים, אלא אם כן התקבל
אישור בית המשפט; ומבחן יכולת הפירעון - הדן
בהשפעת החלוקה על יכולת הפירעון של החברה.
מימון לרכישה כאמור שלא עומד במבחנים של
־
עיל הוא "חלוקה אסורה" על כל המשתמע ממנה,
לרבות חובות השבה של הסכומים לחברה וחשיפת
נושאי המשרה לתביעות בגין הפרת חובות הזהירות
והאמונים שלהם כלפי החברה (בלי שיוכלו לקבל
פטור בנסיבות אלה).
שאלה מעניינת היא אם כל סיוע לרכישה נחשב
לחלוקה. הגדרת חלוקה מדברת על "מתן מימון לר
־
כישת מניות חברת המטרה". מבחינה לשונית, ברור
שהעברת כספים מחברה בת לחברה אם, שנועדו
לאפשר לחברה האם לרכוש את מניות חברת הבת,
תיחשב כחלוקה. הדברים פחות טריוויאליים כאשר
הסיוע לרכישה מתבטא במתן בטוחות (שעבוד או
ערבות למשל) מחברת המטרה לטובת גורם המממן
את הרכישה. הבטוחות אינן נגרעות ממסת נכסי
חברת המטרה בשלב יצירתן (אלא רק בשלב מי
־
מושן). במקרים אלה ספק אם מדובר ב"מתן מימון
לרכישה". הספקות מתחדדים עוד יותר אם למשל
מדובר בסיוע לרכישה שאינו בעל אופי כספי או
בטוחתי מובהק, למשל כזה הניתן בדרך של שעבוד
שלילי על נכסי חברת המטרה לטובת גורם המממן
את רכישת המניות של חברת המטרה.
2) כאמור, עקרון יסוד בדיני התאגידים הוא כי
תכלית החברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים
להשאת רווחיה. על נושאי המשרה והדירקטורים
מוטלת החובה לפעול בתום לב ולטובת החברה.
לפיכך בעת קבלת החלטה על סיוע לרכישה, גם
אם לא מדובר במימון ישיר
באמצעות העברת כספים
אלא בהעמדת בטוחות או
נטילת מגבלה אחרת ביחס
לנכסיה, על נושאי המשרה
ובכלל זה הדירקטורים לבסס
את החלטתם על שיקול דעת
עסקי המשקף כמכלול את
טובת חברת המטרה ואת
כלל בעלי האינטרס בה, תוך
קיום חובות הזהירות והאמון
המוטלות עליהם כלפי החב
־
החלטה על שעבוד נכסי
רה.
חברת המטרה לטובת גורם מממן ללא תמורה או
ללא תמורה ראויה עלולה לחשוף את נושאי המ
־
שרה ואת הדירקטורים הן לתביעות פיצויים בגין
הפרת חובת הזהירות, משום שהפעולה אינה מזכה
את חברת המטרה בהטבה ואינה תורמת להשאת
רווחיה, והן לתביעות פיצויים בגין הפרת חובת
אמונים - שכן לכאורה השעבוד בוצע כדי לקדם
אינטרס של בעל מניות בחברה (הרוכש) ולא של
חברת המטרה וכלל בעלי האינטרס בה.
3) על בעל מניות בחברה מוטלת החובה לנהוג
בתום לב ובדרך מקובלת כלפי החברה ובעלי
מניותיה, להימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה
ומקיפוח בעלי מניות אחרים, ואם הוא בעל השלי
־
טה בחברה, עליו אף לפעול בהגינות כלפי החברה.
אם בוצעה עסקת סיוע לרכישה תוך הפרת חובות
החלטה על שעבוד נכסי
חברת המטרה לטובת
גורם מממן ללא תמורה
או ללא תמורה ראויה
עלולה לחשוף את נושאי
המשרה ואת הדירקטורים
לתביעות פיצויים בגין
הפרת חובת הזהירות
אפריל 5102
עורך הדין
׀
104