100 / 148
תאגידים
שנה לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, תשע"ד־3102
חוק הריכוזיות חל כיום
גם על חברות שהרציונל של
החוק לא אמור לחול עליהן.
יש לקוות שעניין זה יתוקן
במסגרת תקנות שיתקין
מחוקק המשנה
כריכת ספרו של
ד"ר לחובסקי
בישראל (%72) היא חריגה ביחס לפרמיה המקובלת
ש
�
(%01). על פי הוועדה, פרמיית ה
OECD
במדינות
ליטה הגבוהה משקפת בחלקה תשלום עבור הכוח של
החברה השולטת לנתב אליה נכסים מחברות הפיר
־
מידה, שאם לא כן, מדוע שהחברה השולטת תשלם
עבור מניות המקנות שליטה יותר ממחיר השוק של
מניות שאינן מקנות שליטה? כדי להגן על בעלי מניות
המיעוט מפני קיפוחם בידי בעל השליטה המליצה
הוועדה לחוקק את חוק הריכוזיות.
המחקר שקבע שפרמיית השליטה המשולמת בי
־
שראל היא %72 התבסס על תשע עסקאות בלבד,
שכולן נעשו בשנות ה־09. מאז השתנו דיני החברות
ודיני ניירות ערך הישראליים, שוק המניות השתנה,
והיה ראוי לבצע מחקר עדכני יותר. אשר לטענה
שהמיעוט בחברות הפירמידה בהכרח זקוק להגנה
נוספת של המחוקק, נראה שהוועדה לא בחנה את
האפשרות (ואם בחנה, לא נתנה לכך ביטוי בדו"חות
שלה), שכאשר המיעוט קונה מניות בחברת פיר
־
מידה הוא משקלל את היותו מיעוט בחברה כזאת
ומשלם פחות עבור מניות
אלה. לא ברור אם הוועדה
שקלה את העובדה שבשנת
1102 תוקן חוק החברות,
חוק
תשנ"ט־9991 (להלן:
). על פי התיקון,
החברות
בעל שליטה בחברת פירמידה
שמנתב אליו את נכסיה עשוי
להיחשב ל"דירקטור צללים"
שהפר את חובת האמונים
שלו לחברה בכך שנטל ממנה נכסים בניגוד לטובתה.
אשר לחוק הריכוזיות עצמו, הוראות הממשל
י
�
התאגידי שבו מועטות יחסית. סעיף 02 לחוק הר
כוזיות מגדיר "חברת שכבה" כחברה ציבורית שנ
־
שלטת על ידי חברה ציבורית אחרת. סעיף 12 לחוק
הריכוזיות אוסר על פירמידות שיש בהן יותר משתי
חברות שכבה. איסור זה מושהה למשך ארבע עד שש
שנים מפרסום החוק כדי לאפשר לפירמידות למכור
את החזקותיהן הנ"ל. סעיף 22 לחוק הריכוזיות
מאפשר לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי נאמן
"אשר יוקנו לו אמצעי השליטה בחברת השכבה
האחרת המוחזקים בניגוד להוראות פרק זה לצורך
מכירתם". לבסוף, סעיף 42 לחוק הריכוזיות מתקן
את חוק החברות בנושאים שונים.
נכון להיום חוסות תחת הגדרת "חברת שכבה"
י
�
בסעיף 02 לחוק הריכוזיות גם חברות נכדות ונ
נות שלא מתקיים בהן פער בין זכויות השליטה
ובין הזכויות ההוניות של בעלת השליטה (או שה
־
פער בהן הוא קטן). כלומר, חוק הריכוזיות חל כיום
גם על חברות שהרציונל של החוק לא אמור לחול
עליהן. יש לקוות שעניין זה יתוקן במסגרת תק
־
נות שיתקין מחוקק המשנה. אשר למונח "שליטה"
שנעשה בו שימוש לצורך הגדרת "חברת שכבה",
המחוקק מאמץ את ההגדרה שבחוק ניירות ערך,
תשכ"ח־8691 (להלן: חוק ניירות ערך). שם מוגדרת
שליטה כ"[...] יכולת לכוון את פעילותו של תאגיד
[...] וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא
מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי
השליטה בתאגיד". אמצעי שליטה מוגדרים בחוק
ניירות ערך כזכות ההצבעה באספה הכללית וכן כז
־
כות למנות דירקטורים או את המנכ"ל של התאגיד.
מקום שבו הופר האיסור הקבוע בסעיף 12 לחוק
הריכוזיות על החזקה בחב
־
רת שכבה שלישית ונעשית
פנייה לבית המשפט למינוי
נאמן, עולה השאלה איזה
אחוז מאמצעי השליטה על
בית המשפט להקנות לנאמן
ו
�
לפי סעיף 22 לחוק הריכ
זיות; האם מדובר ב־%5, %01,
%71 או בכל אמצעי השליטה?
היות שאין צורך למכור את כל
אמצעי השליטה כדי להפסיק את השליטה על חברת
השכבה, המסקנה היא שרק חלק מאמצעי השליטה
יימכרו. אם כן, איזה חלק? ומהי אמת המידה שבית
המשפט יוכל להיעזר בה כדי להכריע בשאלה זו?
כעולה מהגדרת השליטה שבחוק הריכוזיות, המ
־
בחן הוא משולב: פונקציונלי וכמותי. המבחן הפו
־
נקציונלי מדבר על "היכולת לכוון את פעילותו של
התאגיד". בצידו יש חזקות כמותיות לשליטה. מש
־
מעות הדברים היא שאם לא מתקיימות החזקות
הכמותיות, כלומר אין החזקה במחצית או יותר
מאמצעי השליטה, בית המשפט, במסגרת בקשה
באיזה
ex
-
ante
לפי סעיף 22 לחוק, ייאלץ להכריע
אחוז החזקה במניות של חברת השכבה תחדל לה
־
אפריל 5102
עורך הדין
׀
100