95 / 148
אלא שמהותן של זירות המסחר דוגמת נאסד"ק,
כמו גם תפקידן ומעמדן, השתנו לבלי היכר משנות
א
�
־ה 03 של המאה הקודמת, וחברות אלה שהחלו כ
רגונים ללא מטרות רווח והוחזקו במשותף על ידי
כלל החברים בהם נהפכו לחברות ציבוריות נושאות
רווחים המוחזקות על ידי בעלי מניותיהן. לפיכך
נפסק כי יש להבחין בין פעולות רגולטוריות של
חברות אלה, הנעשות לצורך שמירה על ההגינות ועל
השקיפות של המסחר בשוק ההון, ובין פעולות שמ
־
בצעת נאסד"ק כחברה מסחרית ציבורית המבקשת
להשיא את רווחיה לטובת בעלי מניותיה.
ב
�
- מחד גיסא ח
SRO
טבע דואלי זה של תאגידי
רות פרטיות, ומאידך גיסא חברות הנושאות תפקי
־
דים בעלי מאפיינים ציבוריים - מחייב את ההבחנה
ואת ההפרדה בין פעולות
רגולטוריות ובין פעולות
מסחריות הנעשות לטובת
החברה. ההחלטה להשעות
מסחר, לאסור על סוחרים
לסחור או להפעיל סמכות
דיסציפלינרית הן פעולות
רגולטוריות הנהנות מחי
־
סיון; לעומת זאת, ההחלטה
להגביר את כמות המניות
הנסחרות אינה פעולה רגול
־
טורית ואינה נהנית מחיסיון.
בית המשפט פסק כי נתב
־
בחלק
SRO
עי נאסד"ק נהנים באופן חלקי מחסינות
מעילות התביעה הנזיקיות. נפסק כי הנתבעים אינם
חסינים מטענות בגין כשלים במערכת המסחר של
נאסד"ק שאינן נוגעות לעבודתה הרגולטורית אלא
לעבודתה המסחרית ולטיב מערכותיה הטכנולוגיות
כחברה המעניקה זירת מסחר בשוק ההון.
בית המשפט החזיק בעמדה כי ההחלטה שלא
לעצור את ההנפקה לא הייתה חלק "רגולטורי" בת
־
פקידיה של נאסד"ק, ולפיכך הנתבעים אינם נהנים
מחסינות בעניין זה, ובית המשפט רשאי לחקור את
התנהלותם של בעלי התפקידים הבכירים בנאסד"ק.
בית המשפט הבחין בין הפסקת מסחר עקב עבירה
או הפרה של דיני ניירות ערך, אז החלטה כזאת נו
־
שאת מאפיינים ברורים של רגולציה, ובין המקרה
דנן, שבו ההחלטה להמשיך במסחר נגעה לשא
־
את ההחלטות הנזכרות
ברשימה זו ניתן למצוא
www.gcl.co.il באתר
לה אם המערכת הטכנולוגית של נאסד"ק מסוגלת
למלא את תפקידה; זוהי החלטה עסקית במהותה,
הקשורה להצלחות של נאסד"ק כגוף עסקי.
ע
�
על ט
SRO
בשאלה של תחולת חסינות
נות התביעה לעבירות של מצגים כוזבים
ואי־גילוי נאות בהקשר למערכותיה, נפסק כי הנתב
־
חלקית בלבד. אשר למצגים
SRO
עים נהנים מחסינות
המוקדמים שהוצגו בדבר יכולותיה הטנטטיביות של
נאסד"ק לערוך את ההנפקה, אין מדובר במצגים רגו
־
לטוריים מטבעם, אלא במצגים עסקיים שנועדו לקדם
את ההנפקה ולפאר את שמה המסחרי של נאסד"ק
כפלטפורמה ראויה להנפקות גדולות. על כן נאסד"ק
בהקשר למצגיה אלה.
SRO
אינה נהנית מחסיון
לעומת זאת, אשר למצגים הקשורים לתקלות
המערכת בזמן ההנפקה
עצמה, הרי התקבלו החלטות
רגולטוריות מטבען; אם יש
צורך לדחות, לחדש או לבטל
את ההנפקה כולה מחשש
לפגיעה בציבור המשקיעים.
הלכה קודמת בנושא זה קוב
־
חלה לא
SRO
עת כי חסינות
רק על עצם פעולות הביטול
או העיכוב של מסחר, שהן
כמובן פעולות רגולטוריות
באופיין, אלא גם על מועד
ההודעות בדבר עצירה, בי
־
טול או התחלה של מסחר. בית המשפט ציין כי יית
־
כן שתוצאות חסינות זו קשות כשמדובר בחסינות
מוחלטת, אולם זו הייתה מטרת עיגונה של חסינות
בחקיקה.
SRO
הנפקת פייסבוק נהפכה מאירוע חגיגי לפיאסקו
טכנולוגי ומשפטי בשברירי שניות. האירוע מחדד
את האתגרים הצפויים למערכת המשפט בקביעת
האחריות המשפטית של זירות מסחר בפרט ושל
מתווכים פיננסיים בכלל. הקושי נובע ממעמדם
המוגבל כמתווכים מחד גיסא אך כבעלי השפעה
מהותית על שוק ההון מאידך גיסא. משבר הסאב־
פריים חידד אף הוא את הצורך בהתייחסות משפ
־
טית חדשה למתווכים הפיננסיים.
התביעה העיקרית בשאלת אחריותה של נאסד"ק
לכשלי הנפקת פייסבוק עודנה מתבררת.
הרשות לניירות ערך בארצות
הברית פסקה כי כאשר
חברת מסחר עורכת הנפקה,
קמה לה החובה לוודא כי
המערכות, ההליכים ותוכניות
ההנפקה פועלים כראוי,
ללא הפרעות ותוך שמירה
על ביטחונו של שוק ההון
95
׀
עורך הדין
אפריל 5102