תאגידים
סוף עידן הסודיות הבנקאית
בשנה האחרונה החל בישראל עידן חדש של סו
־
דיות בנקאית, או ליתר דיוק - היעדר סודיות בנ
־
קאית. למען האמת, מי שעקב בעשור האחרון אחר
ההתפתחויות בתחום זה בעולם לא אמור להיות
מופתע מתהליך זה שעובר על הבנקאות הישראלית,
כמו על מקבילותיה במדינות אחרות. לאחרונה אנו
רואים התגברות של הפגיעה בסודיות הבנקאית לא
רק במישור הלאומי, אלא גם ובעיקר במישור הבי
־
נלאומי: בנקים נאלצים לח
־
שוף ולהעביר מידע לא רק
לרשויות במדינתם אלא גם
לרשויות זרות.
בשנים האחרונות, בעק
־
בות המשבר הפיננסי העולמי
שפגע במדינות רבות ואילץ
אותן לחפש מקורות הכנסה
נוספים, מדינות שונות מק
־
דישות מאמצים רבים יותר
מבעבר לגביית מס מאזר
־
חיהן. הן פונות למוסדות פי
־
ננסיים במדינות אחרות כדי
לאתר חשבונות לא מדווחים
של אזרחיהן ומאשימות את
בבנק שלנו אין סודות
הפיחות במעמדה של הסודיות הבנקאית הולך וגובר כאשר הבנקים
נעשים לשומרי הסף של מדינות האם שלהם ואף של מדינות זרות.
למרות שהלקוח נותן את הסכמתו לגילוי המידע, הדרך שבה מושגת
הסכמה זו פוגעת באופן מעשי בסודיות שבה מחויב הבנק
רות פלאטו־שנער
פרופ' רות פלאטו־שנער,
ראש המרכז לדיני בנקאות,
המכללה האקדמית נתניה
המוסדות הפיננסיים בסיוע להעלמת מס.
אחת הפרשות הידועות בנושא זה היא הפרשה
השווייצי, שבה הודה הבנק בסיוע
UBS
של בנק
ללקוחות האמריקאים להתחמק מתשלום מס, שילם
קנס בסך 087 מיליון דולר ומסר שמות של אלפי
לקוחות אמריקאים שניהלו אצלו חשבונות. בדצמ
־
בר 4102 נחתם הסכם פשרה דומה בין בנק לאומי
ובין הרשויות האמריקאיות שלפיו ישלם הבנק קנס
של 6.1 מיליארד שקל וימסור
שמות של כ־000,51 לקוחות.
חקירות נוספות נפתחו נגד
בנק הפועלים ובנק מזרחי־
טפחות.
כידוע, הטיפול בעבירות
בעלות אופי בינלאומי כגון
איסור הלבנת הון, מימון
טרור ופשע מאורגן מחייב
שיתוף פעולה בינלאומי
וסיוע של רשויות האכי
־
פה במדינות השונות. גישה
דומה מתפתחת בימים אלה
גם בתחום הפיסקלי. בעבר
נתפס תחום המיסוי כפ
־
רשויות האכיפה במדינות
שונות ובראשן ארצות
הברית החלו לבחון טקטיקה
חדשה: לפנות ישירות אל
הבנקים במדינות הזרות
בדרישה לקבלת מידע,
כשהן מסתמכות על
חקיקה אמריקאית בעלת
השלכה אקס־טריטוריאלית
המאפשרת להן לעשות זאת
אפריל 5102
עורך הדין
׀
96