106 / 148
נאמנות
לקראת עיון מחודש במשטר הנאמנות הישראלי
נאמנות היא קשר משפטי שבו מעביר יוצר נכס
לניהולו או החזקתו של נאמן עבור נהנה או למטרה
אחרת. לנאמנות שימושים בתחומים רבים. משת
־
משים בה כדי לחלק זכויות ברכוש משפחה בין בני
משפחה שונים; כדי לתמוך בבני משפחה חסרי ישע
או חסרי כשרות משפטית; כדי להחזיק בכספים
בזמן משא ומתן לכריתת חוזה ובמשך קיום חוזה;
כדי לצמצם את נטל המס שלו כפוף רכושו של יחיד
או רכושה של קבוצה; כתחליף לתאגיד, או כחלק
ממבנה החזקות הכולל נאמנות ותאגיד; ככלי חלופי
להליך פשיטת רגל, או לשם כינוס וחלוקה של נכסי
פושט הרגל; כדי להפריד
את רכוש לקוחותיו של בעל
מקצוע כגון עורך דין מרכו
־
שו הפרטי; כדרך המקובלת
להחזקת מניות, הרשומות
במרשם בעלי המניות על שם
חברה לרישומים המחזיקה
בהן בנאמנות עבור המש
־
קיעים, המכונים "בעלי המ
־
ניות"; כדי להחזיק בבטוחה
הקדים את זמנו,
אבל עתידו עוד לפניו
בעת שנחקק משטר הנאמנות הישראלי שלפי חוק הנאמנות הוא היה חריג
בין משטרי הנאמנות בעולם. אף שמאז צעדו בעקבותיו מדינות נוספות
ולמרות יתרונותיו של המודל הקיים, הצעת הקודקס מבקשת לשנות את
המצב ולהעדיף את המודל המסורתי כמודל בלעדי. נראה כי ראוי לבחון
את הדברים מחדש ולאפשר את השימוש במודלי נאמנות חלופיים
אדם חפרי־וינוגרדוב
ד"ר אדם חפרי־וינוגרדוב,
הפקולטה למשפטים,
האוניברסיטה העברית
בירושלים
שנתן לווה לרוכשי איגרות חוב שהוציא, או למלווה
יחיד; ושימושים רבים נוספים.
בעת שנחקק משטר הנאמנות הישראלי שלפי חוק
הנאמנות, תשל"ט־9791 (להלן: חוק הנאמנות או
החוק) הוא היה חריג בין משטרי הנאמנות בעולם.
בניגוד לרובם המכריע של משטרים אלה התיר החוק
ליצור נאמנות ללא העברת הבעלות בנכסים הכפו
־
פים לה לידי הנאמן; לא הגביל את משך חיי הנאמ
־
נות; יצר שני משטרי נאמנות שונים, שתחולת אחד
מהם תלויה בדרך יצירת הנאמנות, וקבע נורמה מח
־
דלית שלפיה זכותו של נהנה על פי אחד ממשטרים
אלה אינה ניתנת להמחאה,
לשעבוד או לעיקול. במשטר
הנאמנות הישראלי הוטחה
ביקורת חריפה עוד במהלך
חקיקת חוק הנאמנות וגם
לאחר חקיקתו. עיקר הבי
־
קורת שיקפה עמדה כי היב
־
טיו יוצאי הדופן של המשטר
אינם מקובלים ואינם מוצד
־
קים. ראש למבקרי החוק היה
בניגוד לרובם המכריע של
משטרי הנאמנויות בעולם,
התיר החוק הישראלי
ליצור נאמנות ללא
העברת הבעלות בנכסים
הכפופים לה לידי הנאמן
אפריל 5102
עורך הדין
׀
106