ביקורת ספרים
"הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם - גורמים ופתרונות", בועז סנג'רו
אמנם לא מעט שופטים,
ואף הציבור בחלקו, כבר
הפנימו את ההבנה כי
חשודים עלולים בהחלט
להודות בעבירות שלא
ביצעו, אולם הבעיה לא
תיפתר לפני שהמחוקק
יתנה את ההרשעה על
סמך הודאה בקיומה של
ראיה מסייעת ממשית
בועז סנגרו
הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם
49שח
הרשעת חפים מפשע
בישראל ובעולם
גורמים ופתרונות
בועז סנג'רו
כריכת הספר,
הוצאת רסלינג, 4102
אף לנסות להעריך מהי שכיחותן של הרשעות הש
־
ווא מתוך כלל ההרשעות וכן להתחקות בדיעבד אחר
הגורמים להן. ואכן, בהמשך הדברים מפרט המחבר
את הגורמים המרכזיים להרשעות המוטעות.
פרופ' סנג'רו מרחיב, ובצדק, את הדיבור על הת
־
פיסה המוטעית של "אשמת החשוד", אשר החליפה
למעשה את "חזקת החפות" שנותרה כהצהרה ריקה
מתוכן. ל"נפילה בשבי הקונספציה" השפעה הרסנית
על החקירה המשטרתית, על עבודת התביעה ואפי
־
לו על חלק מההכרעות השיפוטיות. הביטוי המר
־
כזי של תפיסה זו הוא התמקדות המשטרה בחילוץ
הודאות מחשודים, בדרך כלל תוך הפעלת לחצים
ונקיטת תחבולות חקירה כגון הפעלת מדובבים. בה
בעת החוקרים משקיעים מאמץ שולי בלבד באיתור
ראיות אובייקטיביות שי
־
בססו את האשמה. המצב
המשפטי המאפשר הרשעה
על סמך הודאה בלבד, בצי
־
רוף דבר מה קל כנוצה, נמצא
לפיכך כמקור מרכזי להר
־
שעות חפים מפשע. אמנם
לא מעט שופטים, ואף הצי
־
בור בחלקו, כבר הפנימו את
ההבנה כי חשודים עלולים
בהחלט להודות בעבירות
שלא ביצעו. אולם הבעיה לא
תבוא על פתרונה לפני שה
־
מחוקק יתנה את ההרשעה
על סמך הודאה בקיומה של
ראיה מסייעת ממשית.
מקור לא אכזב נוסף להרשעות מוטעות, ואפילו
השכיח ביותר לפי ממצאי פרויקט החפות האמ
־
ריקאי, הוא עדות ראייה המובילה לזיהוי שגוי. גם
עדויות שקר בכלל, ובמיוחד עדויות של "אסירים
מלשינים" או "מודיעים משטרתיים" הנמסרות
תמורת טובות הנאה, הן כר פורה להרשעות שווא.
כל אלה הם ביטוי לבעיה המרכזית בדיני הראיות
הישראליים, המאפשרים ככלל הרשעה על סמך
עדות יחידה. לדעת פרופ' סנג'רו, הבעיה מחריפה
בשל "כשל החלפת ההתניות", שהיריעה כאן קצרה
מלהסביר. בספר, לעומת זאת, מסביר המחבר היטב
ובאריכות איך למנוע את כשל החלפת ההתניות
באמצעות השימוש בנוסחת בייס (למתעניינים:
הסתברות האש
=
הסתברות האשמה הסופית
־
יחס הנראות של הראיה), ובכך
X
מה ההתחלתית
למזער את הסיכון להרשעה מוטעית על סמך ראיה
יחידה.
תחום נוסף שמגדיל את הסיכון להרשעות שווא
הוא דווקא תחום המדע הפורנזי. ציפיות גבוהות
תלו כולם בראיות המדעיות, שיקלו את ההכרעה
השיפוטית ויעשו אותה אובייקטיבית יותר. דא
עקא, לא אחת מתייחסים שופטים באותה יראת
כבוד הראויה לתחומי המדע המפותח על ידי מדע
־
נים לפי סטנדרטים מדעיים גם לתחומים שהם בגדר
"מדע זבל", אשר פותחו על ידי אנשי אכיפת החוק
למטרה הבלעדית של פענוח פשעים. רבים מהשו
־
פטים, טוען המחבר, אינם
מודעים די הצורך לאפשרות
הקיימת של טעות בבדיקות
מעבדה, לחוסר הדיוק שבו
לוקים רוב המכשירים המ
־
שמשים להפקת ראיות מד
־
עיות ולהיעדר בסיסי נתונים
מספקים להערכת מהימנותה
של הראיה. רוב השופטים גם
אינם מביאים בחשבון את
הקשר ההדוק והמחייב המ
־
תקיים בין המומחים המופי
־
עים לפניהם ובין המשטרה
והתביעה, שעלול לגרום לה
־
טיה, ומתייחסים בחשדנות
רבה דווקא למומחי ההגנה.
,
Daubert
בישראל לא נעשה שימוש מספיק בהלכת
שהיא הלכה מחייבת במשפט האמריקאי כבר 02
שנה ומטילה על בית המשפט לבדוק אם השיטה
המדעית שעליה מבוססת הראיה היא אכן מהימנה,
תקפה ומקובלת על רוב הקהילייה המדעית הרלוונ
־
טית.
ראוי לציין כי עובר לפרסומו של הספר ניתן פסק
מצגורה
בע"פ 01/0261
דינו של בית המשפט העליון
, אשר קבע כי השוואת טביעות
נגד מדינת ישראל
נעליים היא אמנם טכניקה מדעית מקובלת, ואף
שאין לשלול את קבילותה של הראיה באופן כללי,
משקלה אפסי. השופט הנדל מפעיל את
במקרה דנא
יוני 4102
עורך הדין
׀
130
