עורך הדין | גליון 24 יוני 2014 | כתב העת של לשכת עורכי הדין בישראל - page 134

תרבות וחברה
משפט, תורת משחקים וניתוח פעולות היריב
של אנשים מוצע שטר דולר לכל המרבה במחיר. אלא
שכאן מונח פח קטן. בסוג הזה של מכירה יקבל בעל
ההצעה הגבוהה ביותר את הדולר תמורת הסכום
שהציע, אבל מציע ההצעה השנייה בגובהה ישלם גם
הוא. ישלם ולא יקבל דבר.
נתחיל בסימולציה. מציע א' מכריז: חצי דולר;
ס
מציע ב' מציע 99 סנט. במקרה זה ישלם א' את ה
כום ולא יקבל דבר, ואילו ב' ישלם 99 סנט ויקבל
דולר. הרווח - סנט אחד.
אבל א' לא מוכן להפסיד חצי דולר. הוא מציע
דולר ו־02 סנט כדי לקבל את שטר הדולר הנמכר.
פ
במקרה זה יפסיד א' 02 סנט במקום 05, ואילו ב' י
סיד 99 סנט.
אלא שמציע ב' אינו מוכן להפסיד סכום כזה, ולכן
הוא מציע לשלם דולר וחצי.
במקרה זה הוא יפסיד 05 סנט
במקום 99.
אבל מציע א' לא מוכן
לוותר, וחוזר חלילה עד לפ
־
רישה מתוסכלת של אחד
הצדדים.
מנותק מהמציאות?
האם האנשים האלה אינם
רציונליים? הבה נראה.
אתה מתקשר לחברת הכ
־
בלים. אתה מחכה חמש דקות
שלמות ורוצה לטרוק. אבל
חיכית כבר חמש דקות, חבל
שיהיו לריק. אתה מחכה עוד
עשר דקות. אתה מתוסכל
ועצבני, אבל חבל עוד יותר לטרוק; כבר בזבזת רבע
שעה. אתה מחכה עוד עשר דקות, ובסוף טורק.
והרכב הקטן של הבן? השקעת ברדיאטור חדש,
לא תשקיע כבר בקרבורטור? ואם השקעת כבר
בשניהם, חבל למכור בהפסד. הנה, תשקיע גם בגיר
חדש.
במעבדה אחרת
והנה זירה נוספת שתסייע לי להשלים את המהלך.
מנחה ושני שחקנים יושבים באולם אוניברסיטאי
גדול. המנחה מציג את התרגיל. שטר של מאה שקל
יינתן במתנה לשחקן א' בתנאים האלה:
א.עליו להציע סכום מתוך מאה השקלים לשחקן ב',
שעומד בקצה האולם ואינו מוכר לשחקן א'.
ב. שחקן ב', המכיר גם הוא את חוקי המשחק, יסכים
לקבל את הסכום שהציע לו שחקן א'.
ג. אם שחקן ב' יסרב להצעת החלוקה, שני השחקנים
לא יקבלו דבר.
אנחנו יוצאים לדרך, לא לפני שננתח בקצרה את
מה שעובר בראשם של השחקנים. שחקן א' יכול
להניח ששחקן ב' רציונלי. הוא יציע לו שקל מתוך
הנחה שלא כדאי לב' הרציונלי לוותר על שקל ולהע
־
דיף אותו על פני כלום. אבל המציאות מראה ששחקן
ב' פועל ממניעים אחרים לגמרי. הצעת השקל פוגעת
בתחושת ההגינות הבסיסית שלו, והוא מסרב. הייתי
מסכים, הוא חושב לעצמו, לקבל 04 שקל או 05. אולי
אפילו 03. אבל "אני לא מוכן
לצאת פראייר".
קצב וא' משחקים צ'יקן
במבט ראשון נראה שקצב
וא' נגררו למשחק צ'יקן אכ
־
זרי. שניהם דוהרים בכל הכוח
זה אל זו לקראת התנגשות
שתהרוג את שניהם. מי מהם
יסובב את ההגה ראשון ויק
־
פוץ החוצה? האם אחד מהם
יוותר? בפועל, קצב לוחץ על
הגז; כלומר פונה למזוז, ויהיה
אשר יהיה. אבל האם ניתוח
כזה מספק אותנו? הרי לקצב
יש לא מעט להפסיד; משרה
רמה, שם טוב, גלישה עדינה להיסטוריה של המדינה
כנשיא. מדוע הוא נגרר? מדוע אין הוא מחלץ את
שניהם מהמשחק הגורלי? כאן מתגלה מוגבלותו של
השימוש הראשוני בתורת המשחקים. איפה הגור
־
מים האישיותיים? איפה הרגש, האופי? ובכלל, האם
אפשר להתאים סיטואציות אנושיות מורכבות למו
־
דלים המופשטים? האומנם קצב משחק כאן צ'יקן?
וגם אם כן, אולי האופן שבו הוא מנקד את התוצאות
האפשריות שונה ממה שמציג מודל צ'יקן הקלאסי?
תורת משחקים ככלי ניתוח משפטי
כאן אבקש לטעון כי דווקא מגבלותיה של תורת
הרי לקצב יש לא מעט
להפסיד; משרה רמה,
שם טוב, גלישה עדינה
להיסטוריה של המדינה
כנשיא. מדוע הוא נגרר?
כאן מתגלות מגבלותיו
של השימוש הראשוני
בתורת המשחקים. איפה
הגורמים האישיותיים?
איפה הרגש, האופי?
יוני 4102
עורך הדין
׀
134
1...,135,136,137,138,139,140,141,142,143,144 124,125,126,127,128,129,130,131,132,133,...148
Powered by FlippingBook