המשחקים הן שעושות אותה לכלי רב־עוצמה לני
־
תוח אסטרטגיית היריב ולהנהרתה. הטענה היא
שהדרך הנכונה להשתמש במודלים אלה, הידועים
לרבים מאיתנו, היא בראש ובראשונה לזהות את
המשחק שמשחק היריב.
הבה נניח למשל שקצב משחק בו בזמן משחקים
שונים בזירות שונות; בזירה הפוליטית, המשטרתית
והמשפחתית. סביר להניח שתוצאות בזירה אחת
תשפענה על החלטות בזירה השנייה. לכן חשוב כל
כך להבין את הזירה ולזהות את הזירה הדומיננטית
בכל פרק זמן.
במצב אפשרי נוסף נכנס השחקן הגברי והאמיץ
לרכב, לוחץ על הגז ודוהר לעבר עמוד החשמל
שיהרוג אותו, בעוד השחקן השני יושב בצד ומ
־
חייך. ומה אם אחד השחק
־
נים נכנס למה שהוא תופס
כמשאית ענק, אך בעיני
היריב נתפס כפיאט חבי
־
בה? האם ייתכן שהשניים
משחקים רק לכאורה בזירה
משותפת, אך מבחינת עול
־
מם הסובייקטיבי הם משח
־
קים בזירות שונות? אם כך
הדבר, לא פלא שההתנהגות
הרציונלית או האי־רציונלית
שהם מייחסים למתחרה
אינה קולעת.
להלן ניתוח על קצה המז
־
לג שעשוי להסביר את מהלך
האירועים הראשוני במשפט
קצב. הניתוח מסתמך על ראיונות שקיים יובל יועז
עם הנוגעים בדבר ומוצגים בפרק "סחיטה באיומים"
בספרו "תיק קצב".
א' מגיעה לקצב בהרגשה חזקה שהוא גרם לה
עוול. המניע הראשוני של א' הוא תחושת ההוגנות,
אותה תחושה שמפעילה את השחקן השני במש
־
חק האולטימטום. קצב, כך היא מרגישה, זכה בכל,
והיא נותרה בלי כלום. היא מבקשת פיצוי "הוגן".
אבל קצב אינו מצליח לזהות את הצורך שלה. אולי
גובר עליו המתח? אולי החשדנות? ואולי הוא,
הנוהג במשאית ענק מול מכונית הפיאט של א', לא
מבין שהכביש שבו הם נוסעים הוא כביש צר, שלא
מתאים לנהיגה פראית במשאית.
אבל קצב לא רואה את אלה. הוא רואה את
א' נכנסת לפיאט שלה, לוחצת על הגז ומשחקת
נגדו צ'יקן. הוא נכנס למשאית שלו ודוהר קדימה.
אך בהמשך הנסיעה קורים דברים לא צפויים. א'
יוצאת מהרכב, אולי מיואשת, אולי פוחדת, ומ
־
תיישבת מתחת לעץ בצד הדרך. היא פורשת מה
־
משחק.
אבל קצב כבר אבוד. הוא דוהר קדימה. מדוע
הוא לא פורש? הסבר אפשרי הוא שמרגע שקצב
פנה למזוז (כאשר האחרון נכנס למשחק מור
־
כב מול קצב ופתח את החומר לציבור) הוא נגרר
למשחקים שונים בזירות נוספות; מול הציבור,
מול ההיסטוריה ומול משפחתו. כל פעולה שיע
־
שה משפיעה במקביל על
כל אחת מהזירות. החל
־
טה מסוימת שיקבל יכולה
להועיל בזירה אחת אבל
להיות הרסנית בזירות אח
־
רות. וכאן נופל קצב לתוך
סיטואציה של "מכירה פו
־
מבית של דולר": ככל שהוא
משקיע יותר מאמץ בזירה
המשפחתית והציבורית, כך
הוא מתחפר בה יותר ויותר
וצריך להשקיע בה עוד, וב
־
זירה השנייה מתבטא הדבר
בנסיעה מהירה יותר ויותר
לקראת התנגשות בעמוד
שיהרוג אותו.
הסתייגויות
פשטני? לא מורכב מספיק? סביר מאוד להניח. ני
־
תוח ברוח זו לא יכול להחליף ניתוחים רגשיים או
אישיותיים של היריב, אבל הוא מציג סכמה כללית
שיכולה לסייע לנו לחזק אינטואיציות, להאיר את
המצב, למפות אותו ולאפשר לנו להרכיב עליו רגי
־
שויות נוספות.
ולבסוף, ניתוחים ברוח זו אינם שלמים ללא התח
־
שבות ביוריסטיקות הקוגנטיביות מבית מדרשה של
הכלכלה ההתנהגותית של הפסיכולוג זוכה פרס נובל
דניאל כהנמן. על כך ברשימה נפרדת.
דווקא מגבלותיה של
תורת המשחקים הן
שעושות אותה לכלי
רב־עוצמה לניתוח
אסטרטגיית היריב. הטענה
היא שהדרך הנכונה
להשתמש במודלים אלה,
הידועים לרבים מאיתנו, היא
בראש ובראשונה לזהות את
המשחק שמשחק היריב
135
׀
עורך הדין
יוני 4102
