סדר יום
בעקבות פסילת התיקון לחוק למניעת הסתננות (בג"ץ 21/6417, ניתן ביום 31.9.61)
"אסונם של חסרי־הזכויות איננו בכך שחייהם,
חירותם, ויכולתם לשאוף לאושר או זכות השוויון
בפני החוק וחופש הביטוי... נשללו מהם. אלא ששוב
אין הם שייכים לשום קהילה. גורלם אינו מוגדר בכך
ששוב אין הם שווים בפני החוק, אלא בכך שאין כבר
שום חוק הקיים בשבילם". במילים אלו תיארה הפי
־
לוסופית חנה ארנדט את מצבו של מי שמדינתו לא
מגנה עליו יותר ובפרט את הפליט, שהוא הדוגמה
הפרדיגמטית לאדם שנשללה ממנו הזכות החשובה
ביותר: הזכות שתהיינה לך
זכויות.
אמנת הפליטים מ־1591
אוסרת לגרש אדם הנמצא
מחוץ לארץ אזרחותו בגלל
פחד מבוסס להיות נרדף בשל
עילות המנויות באמנה, דור
־
שת להעניק לו זכויות בסי
־
סיות, ואוסרת להחזיר פליט
למקום שבו חייו או חירותו
יימצאו בסכנה. אך כפי שה
־
צביע המשפטן איתמר מן,
לא עבר במסננת
התיקון לחוק למניעת הסתננות שבוטל לאחרונה על ידי בג"ץ הוא רק
נקודת התחלה בשינוי שחייב להתרחש. הגיע הזמן שהממשלה והכנסת
יפתחו מדיניות שמתייחסת ברצינות למחויבות של ישראל כלפי מבקשי
המקלט, שתקפיד גם על זכויותיהם וגם על זכויותיהם של תושבי דרום
תל אביב, ולא תטיח שתי אוכלוסיות חלשות זו בזו
פרופ' אייל גרוס,
פרופסור חבר,
הפקולטה למשפטים,
אוניברסיטת תל אביב
אייל גרוס
פ
�
בתחילת המאה ה 12 אנו רואים תמורה ביחס ל
־
ליטים, המשווה לתנועת הפליטים מראה של הסת
־
ננות, ומתייחסת למבקש המקלט כאל מי שמאיים
לזרוע הרס חסר גבולות. הבאים מאפריקה נתפ
־
סים, כפי שמן מציין, כגוש אחד גדול ולא מובחן של
אויבים־מסתננים. על כך יש להוסיף בשיח הישראלי
של השנים האחרונות - כפושעים וכאיום דמוגרפי.
התיקון לחוק ההסתננות שנחקק ב־2102, ושבג"ץ
ביטל בחודש שעבר בהרכב מורחב של תשעה שו
־
אדם
פטים (בג"ץ 21/6417,
, ניתן
ואח' נ' הכנסת ואח'
ביטא מגמה
ביום 31.9.61),
זו בצורה קיצונית. החוק
חזר והפך את מבקש המק
־
לט לפושע. למי שעצם היותו
פליט הוא פשע. פסק דינו
של בג"ץ שביטל את התי
־
קון מציע לחזור ולראות את
מבקשי המקלט כבני אדם,
שאמנת הפליטים נועדה להם
ושצריך להיות חוק עבורם.
התיקון לחוק חזר והפך
את מבקש המקלט
לפושע. פסק דינו של בג"ץ
שביטל את התיקון מציע
לחזור ולראות במבקשי
המקלט בני אדם, שאמנת
הפליטים נועדה להם
ושצריך חוק עבורם
אוקטובר 3102
עורך הדין
׀
18
