סדר יום
צביון השבת בישראל: בעקבות עע"ם 21/9642 ברמר ואח' נ' עיריית תל אביב ואח'
לשיקול דעתם ולהעדפותיהם של פרטים ובעלי
אינטרסים כלכליים, מפני שאין שום ערובה שאלה
ישמרו על זכויות העובדים ועל רווחתם, ויאפשרו
לחברה בישראל לקיים בה מרחב ציבורי בעל תכנים
מהותיים, תרבותיים וחברתיים, בנושאים כגון היקף
המסחור של חיינו, ההבחנה בין עבודה ומנוחה,
והייחוד היהודי של התרבות הציבורית. למותר לציין
כי הייחוד התרבותי הזה איננו עניין של דת. כאמור,
אני גאה כי הלכות השבת בדת היהודית עומדות על
כך שדיני השבת חלים לא רק על יהודים ולא רק על
בני חורין ואף לא רק על בני אדם, אלא גם על בעלי
חיים.
כך שמסגרת משפטית שתנפיק הסדרי מסגרת
ותאכוף אותם היא אכן הכרחית. המסגרת המעני
־
קה אחריות לנושא שעות פתיחה וסגירה לרשויות
מקומיות, תוך כדי הנחייתן
לפעול בצורה לא גורפת
אלא מותאמת לסוגי עסקים
ואזורים בהן, עדיפה בהר
־
בה על פני חוק ארצי גורף.
מצד שני, טוב שלפחות תנאי
המינימום של זכויות העוב
־
דים ייקבעו בחוק ארצי. חיוני
ליצור מנגנון אכיפה אפק
־
טיבי שיבחן ויתאם את כל
ההיבטים האמורים.
אולם תוכן ההסדרים המ
־
שפטיים בנושאים אלה חייב
להיות תוצאה של חשיבה
ובחינה של ממדים ונקודות מבט שונות. המשפט,
כמו במקרים רבים אחרים, יהיה הכלי שבו החב
־
רה והרשויות הפועלות בשירותה יעשו שימוש כדי
לקדם את מטרותיהם ואת יעדיהם. המשפט יוכל
למלא תפקיד זה רק אם ההסדר יהיה מקובל וייראה
נכון, הוגן ומוצדק לציבור על כל חלקיו, ולמנהיגות
הציבורית, הדתית, התרבותית והחברתית שלו.
אולי החשש כי אין אפשרות להגיע להסדר כזה
הוא המפרנס את חסידי הסטטוס קוו, הנמנע מה
־
כרעות בצל איסור גורף שאיננו הולם. בית המשפט
צודק באמירה כי לא נכון לאפשר למנהיגות שלנו את
ההימנעות הזאת, כי היא מפקירה אותנו לחסרונות
של היעדר חוק יחד עם הצביעות של הסדר חוקי
שאיש איננו מכבד. זה רע לשלטון החוק, אבל זה רע
הרבה יותר לחברה הישראלית.
כן, צריך לעשות כאן שקלול עדין. כן, צריך לה
־
קדיש משאבים חסרים גם לאכיפת הסדרים מסוג
זה. אבל חיוני לחברה היהודית בישראל להבחין
בין כפייה דתית, שאין לה מקום, ובין תמיכה בת
־
רבות ובייחודיות יהודית שהיא מאבני היסוד של
טעם הקמתה וקיומה של המדינה. לכן חשוב ששבת
תהיה יום מנוחה משותף לרוב העובדים וכי תיבנה
מערכת התמריצים שתאפשר לשומרי שבת, או למי
שרוצה לשבות בה אף אם איננו דתי, שלא להימצא
בעמדת נחיתות כלכלית קשה, רק מפני שהוא עושה,
ברצון ומתוך שכנוע תרבותי וחברתי עמוק, את מה
שמחייבת התרבות הציבורית שאנחנו יוצרים כאן.
התרבות הציבורית הזו, משמעה בין היתר גם שיש
עיתים למסחר, וכי נכון לא
־
נשים שיהיה להם גם פנאי.
הדבר מחייב לא רק שלכל
עובד יהיה יום מנוחה אלא
שהשאיפה תהיה שעובדים
ישבתו יחד, ומי שנאלץ לע
־
בוד ביום המנוחה המשותף
יזכה לפיכך בתמריץ כלכלי
מיוחד.
יש לנו כאן, לכולנו, אתגר
גדול. לא רק לפרנסי העיר
תל אביב אלא גם למנהיגים
פוליטיים, דתיים, תרבותיים
וחברתיים. וצריך להודות
לבית המשפט שנתן לנו צלצול השכמה בנושא הח
־
שוב הזה. בינתיים צילו של החוק ובעיקר ההעדפות
של רוב הציבור גרמו לכך שגם בתוך תל אביב עדיין
אפשר לחוש בייחודה של השבת. אבל תחת מדי
־
ניות האכיפה הנוכחית, המציאות הזו איננה יציבה.
מספר העסקים הפתוחים וריכוזיהם כבר חורג מה
־
מינימום הנדרש והמתחייב. לכן חובה לייצר הסדר
חדש. כמו בהרבה ערים גדולות במערב, אפשר ליצור
עיר חופשית ותרבותית ופתוחה בלי לוותר על הנכס
התרבותי וההיסטורי החשוב של יום מנוחה משותף
ומרחב ציבורי, שיש בהם גם מסר של צמצום החול
והמסחר וחיפוש אחרי ערכים של חברה ומשפחה
ותרבות יהודית משותפת.
בית המשפט צודק באמירה
כי לא נכון לאפשר למנהיגות
שלנו את ההימנעות מהגעה
להסדר, כי היא מפקירה אותנו
לחסרונות של היעדר חוק
יחד עם הצביעות של הסדר
חוקי שאיש איננו מכבד. זה
רע לשלטון החוק, אבל זה רע
הרבה יותר לחברה הישראלית
אוקטובר 3102
עורך הדין
׀
14
