שבו צריך לפקוד עוון רשמותו של אב על בתו?
הרקע העובדתי והמשפטי
הנהלת בתי המשפט והעומדים בראשה עשו בש
־
נים האחרונות צעדים מבורכים ומשמעותיים ביותר
לצמצום הנפוטיזם שאפיין בעבר את המערכת, ולו
למראית עין.
כמי שזכה להיות מתמחהו של המשנה לנשיא
מנחם אלון ז"ל בסוף שנות ה־08, אני יכול להעיד
ממקור ראשון כי הרבה מן המתמחים (אם לא רובם)
בבית המשפט העליון ובמשרות התמחות נחשקות
אחרות בשנות ה־08 וה־09 היו "בנים של", "בנות
של" או "אחים ואחיות של".
אין צריך לומר שרובם ככולם היו מוכשרים ביותר,
משפטנים מצטיינים שעונים על כל דרישות התפ
־
קיד, וכישוריהם - לא קשריהם - היו יכולים וצרי
־
כים לזכותם בתפקיד הנחשק והחשוב. אך בכגון דא
חשובות גם מראית העין והנראות הציבורית.
דו"ח מבקר המדינה משנת 4002, אשר בדק בין
היתר העסקת מתמחים וקרובי משפחה במערכת
בתי המשפט, הצביע על אחוזי העסקה גבוהים של
קרובי משפחה במערכת בתי המשפט. הדבר פגע
באמון הציבור, עורר חשש להעדפת קרובי משפחה
לתפקידים במערכת, וחייב שינוי דרסטי של המדי
־
ניות במערכת בתי המשפט בעניין זה. ואכן במשך
שנים נקטה מערכת בתי המשפט מדיניות מחמירה,
ולא אישרה את קבלתם של מועמדים בעלי קרבה
משפחתית מדרגה ראשונה.
23
׀
עורך הדין
אוקטובר 3102
