מקביל להתחמקות משירות צבאי בישראל; כפי
שציינו ההנחיות, השירות הצבאי באריתריאה אינו
מוגבל בזמן, ומדובר למעשה בניצול מתגייסים לע
־
בודות כפייה. בג"ץ דן בהרחבה בפסק הדין בפגיעות
הקשות בזכוית אדם באריתריאה.
מבקשי המקלט הגיעו לישראל אחרי תלאות
קשות שלעיתים היו בהן עינויים ואונס על ידי מב
־
ריחים בסיני. הם הגיעו לארצו של העם שהיה לדוג
־
מה המובהקת ביותר בהיסטוריה המודרנית של הפ
־
ליטות, של הרדיפה ושל מחיר הסירוב לתת מקלט,
ודווקא מדינה זו חוקקה חוק שביקש לרוקן מתוכן
את אמנת הפליטים, להפוך את הפליט לפושע, וכ
־
לאה מכוח החוק כאלפיים אישה, איש וילד כאסירים
בסהרונים ובקציעות, חלקם נכלאו ללמעלה משנה,
בתנאים קשים באוהלים, גם בתנאי מזג אוויר קי
־
צוניים. פסק הדין התייחס לפסול שבהפיכתם לפו
־
שעים ולאסירים. נמצאה
בו אוזן כרויה למצוקתם
של מבקשי המקלט, שכתבו
במכתב שנשלח מסהרונים
באוקטובר לפני כשנה: "הג
־
ענו לישראל אחרי שחצי
־
נו את גבולותיהן של שלוש
מדינות והתגברנו על קשיים
עצומים. ההחלטה המתו
־
כננת לכפות עלינו שלוש
שנות שהות כפויה במחנות
כליאה... נחתה עלינו כבשו
־
רה נוראה. סבלנו בעבר סבל
נורא, לרבות עינויים מזוויעים שבוצעו על ידי מב
־
ריחים וסוחרי אדם שדרשו כופר. חלקנו נטשנו את
ילדינו באריתריאה, וכעת אנו נדרשים לחיות במח
־
נות כליאה מנותקים החסומים בחומות. אנו פליטים
כמו פליטים בארצות אחרות ופליטים שהגיעו לי
־
שראל בעבר. לא עשינו כל פשע שיצדיק התייחסות
מסוג זה. מה עשינו שמצדיק את כליאתנו במתח
־
מים סגורים?". עכשיו פסק גם בג"ץ שאין להתייחס
אליהם כאל פושעים.
רבות שמענו בתקופה האחרונה על מצוקת תושבי
דרום תל אביב, שם מתגוררים חלק ניכר ממבקשי
המקלט, ויש שהצדיקו את החוק במצוקה זו. אכן,
כפי שציינה השופטת ארבל בפסק דינה, ללא קשר
מבקשי המקלט הגיעו לארצו
של העם שהיה לדוגמה
המובהקת ביותר בהיסטוריה
המודרנית של הפליטות, של
הרדיפה ושל מחיר הסירוב
לתת מקלט, ודווקא מדינה
זו חוקקה חוק שביקש לרוקן
מתוכן את אמנת הפליטים
לנתוני הפשיעה, תושבי דרום תל אביב חווים ירי
־
דה ברמת הביטחון בסביבות מגוריהם. אך כדבריה,
כליאתם של חפים מפשע אינה הפתרון. "מנגד",
ת
�
לדבריה, "חייהם של כ 057,1 איש עשויים להש
־
נות מכליאה חסרת פתרון ליציאה לחירות ותקווה
לעתיד".
גם שופטים אחרים עמדו על הבעייתיות שבניסיון
להשתמש במצוקת תושבי דרום תל אביב כדי לכלוא
חפים מפשע. השופט יורם דנציגר הדגיש שהפתרון
למצוקת תושבי השכונות אינו יכול להימצא בחקי
־
קה המתירה להחזיק במשמורת אלפי בני אדם במ
־
תקני כליאה לתקופת זמן בלתי מוגבלת, וזאת מבלי
שהואשמו בדבר וללא אפשרות נראית לעין לגירו
־
שם. השופט עוזי פוגלמן ביקר את עמדת המדינה
כאילו קיימות שתי אפשרויות: האחת היא כליאת
מבקשי המקלט, והשנייה המשך שהותם בדרום תל
אביב ובאזורים נוספים ללא
הסדרה. דבריו על כך ש"הצגה
בינארית זו מעוררת קשיים
בעיניי כאשר היא באה מצד
המדינה" העידו על השערו
־
ריה שבעמדת המדינה שניצ
־
לה את מצוקת תושבי הדרום
כדי להסית נגד מבקשי מקלט
ופליטים במקום לפתח מדי
־
ניות ראויה.
פסק הדין של בג"ץ הוא
אפוא רק נקודת התחלה
בשינוי שחייב להתרחש.
הגיע הזמן שהממשלה והכנסת יפתחו מדיניות שמ
־
תייחסת ברצינות למחויבות של ישראל כלפי מבקשי
המקלט, ומקפידה הן על זכויותיהם והן על זכויות
תושבי דרום תל אביב, ולא מפילה במקום זאת
את נטל קליטת מבקשי המקלט על האחרונים תוך
הטחת שתי אוכלוסיות חלשות זו בזו.
הכותב חבר בהנהלת האגודה לזכויות האזרח
שהייתה אחת העותרות בבג"ץ הנדון אך לא היה
מעורב בניהול התיק; הכתוב משקף את דעתו בלבד
21
׀
עורך הדין
אוקטובר 3102
