טבת תשע"ד
33
עובדות, כותבות טקסט ביחד, יסתדרו הוא
נמוך, אבל אני מרגישה כאלו הכרתי אותן כבר
המון זמן. אנחנו נישאר לדעתי חברות טובות
לכל החיים”.
למדתי לקבל את האחר
יערה יהודה, 81, מאבן יהודה למדה אף היא
באולפנת אמנה בכפר סבא, וגם היא הגיעה
ל"שירותרון" ברגע האחרון ביוזמת מורתה:
“המורה שלי לדרמה התקשרה אליי ובישרה
שמצאה בשבילי את המקום הכי מתאים.
הייתי מאושרת. כולם באו איתי לאודישן
וזה היה אפילו מביך. גם אני דיברתי עם חגי
שסיפר שמדובר במשהו חדש. למרות שהיו לי
פאשלות באודישן, היה נחמד”.
ההצגה הראשונה בה השתתפה יערה במסגרת
ה"שירותרון" הייתה בעבורה חוויה בפני
עצמה: “זה הרגיש כמו לרוץ בפעם ראשונה.
מהר מאוד למדתי שגם אם הילדים לא צוחקים,
לא צריך לקחת את זה קשה ולחשוב מה היה
לא טוב. הודות לזה בכל הצגה אנחנו עולות
רמה ומשתפרות. למדתי שביקורת זה טוב”.
התנסות נוספת שחישלה את יערה היא
התחרות: “יש לי ביטחון עצמי, אני דרמטית
מאוד, לוקחת דברים ללב ופרפקציוניסטית
מאוד. כשהגעתי לכאן ראיתי פתאום שיש עוד
שלוש כמוני. למדתי להיות שיתופית ונעשיתי
שחקנית טובה יותר. כי כולנו שוות כאן. אין
שחקנית ראשית. בהתחלה הייתי בודקת מי
מדברת יותר בהצגות והפסקתי עם זה. באחת
ההצגות אני משחקת דמות שלא מדברת ואני
רואה שזה עושה לי טוב. יש לי יכולת לקבל
דברים ואני פחות לוקחת ללב. למדתי לקבל
את האחר”.
טקסטים משתנים
הבנות משנות את ההצגות בהתאם לתגובות
הקהל. כך באחת מהן, “החלות מן השמים”, הן
למדו לשתף את הילדים. בהצגה איש עשיר
בא לבית הכנסת עם חלה, שם אותה בצד
ואומר: ‘אם השם ייענה לתפילתי הוא ייקח
את החלה”. מייד אחר כך בא איש עני לבית
הכנסת מתפלל להשם שיעזור לו, וכשהוא
רואה את החלה הוא בטוח שהשם שלחהּ
אליו. הסיפור חוזר על עצמו שלוש פעמים עד
שהשניים נפגשים בבית הכנסת רבים ומבינים
שכך נענה השם לתפילותיהם. הבנות למדו
לשתף את הילדים בסיפור על ידי שאלות ועל
ידי מגע ידיים בחלה.
בהצגה אחרת, “תפילת הדוב”, התברר
שהיו ילדים שדמות הפריץ הפחידה אותם
והשחקניות החליטו לשנותה. בהצגה אומר
הפריץ ליהודי: “אם תלמד את הדוב להתפלל
תינצל ואם לא – תיענש”. היהודי ברוב תושייתו
מורח דבש על ספר, הדוב בא ללקק את הדבש
ותוך כדי כך עושה תנועות של מתפלל וניצל.
אחד הטקסטים שהבנות משנות כל הזמן הוא
ההצגה המספרת על חייהן, ומיועדת לבנות
השירות הלאומי. אופיר: “ההצגות משתנות
ושום דבר לא מובן מאליו וזה מה שכיף. אנחנו
מגבשות את ההצגות יחד. לקחנו נושאים
ר בדירה או
ֶ
צ
ֶ
מהחיים המשותפים שלנו, כמו ק
סתימת ביוב, והפכנו אותם לטקסט דרמתי”.
הודיה טוענת כי הצגת ה"שירותרון" בנושא
השירות הלאומי מסייעת לבנות השירות
הלאומי שצופות בה: “אם לבת שירות היה
יום רע והתייחסו אליה לא יפה, אנחנו באות
ומצחיקות אותה עם מבט ציני על השירות,
ואחרי שהיא צוחקת היא יוצאת מההצגה
■
ומרגישה טוב”.
נוי חביב
יערה יהודה
יערה יהודה:
“למדתי להיות
שיתופית
ונעשיתי שחקנית
טובה יותר. כי
כולנו שוות כאן.
אין שחקנית
ראשית. בהתחלה
הייתי בודקת
מי מדברת יותר
בהצגות והפסקתי
עם זה. באחת
ההצגות אני
משחקת דמות
שלא מדברת,
ואני רואה שזה
עושה לי טוב.
יש לי יכולת
לקבל דברים ואני
פחות לוקחת
ללב”
