טבת תשע"ד
24
הנוער ככפר נוער, ו-57 אחוזים מפעילותה
ממומנים על ידי הרווחה והיתר מתרומות.
תוכנית אישית
לכל בת ב"גינת עדן" נבנית תוכנית אישית
מותאמת ליכולותיה, שכוללת גם את הפן
החברתי וגם את הפן הלימודי. הרב אפרתי
מדגיש כי מההתחלה הוכוונו הבנות לבחינות
בגרות. "הבאנו להן מורים מבחוץ, וגם אנחנו
ישבנו ללמד אותן. אחרי כשנתיים חלק מהבנות
התחילו לנסוע לירושלים פעמיים בשבוע
ללימודי ערב בתיכון ג'ינוגלי. זה לא היה המרכז,
אבל זה היה חלק משמעותי מהעשייה. הבנו
שרק אם הבת תראה שהיא מצליחה בתחומים
שהיא טובה בהם, כמו אמנות, חקלאות, טיפול
בבעלי חיים, היא תוכל לעסוק בלמידה. אלו
בנות שלרובן אין בעיה לימודית או שכלית,
אבל הן באו ממרחב שהסתכסך עם הלמידה,
לכן היה צריך לחזק אצלן את הביטחון העצמי
לפני שהן יהיו מוכנות להיפגש עם הלמידה".
המנהלת החינוכית, צופיה שקורי, מוסיפה:
"הבנות שמגיעות מקבלות מענה טיפולי
עשיר מאוד, כגון רכיבה טיפולית על סוסים,
מוזיקה, אמנות ועוד. התוכנית האישית נבנית
מתוך תפיסה שתוך כדי העשייה וההתמדה
והאחריות שהבת לוקחת על עצמה, היא נבנית,
לומדת להקשיב לעצמה, להתבונן בתהליכים
שהיא עוברת, ולגלות בעצמה כוחות שלא
ידעה עליהם קודם. כמובן שיש גם רגעים של
משבר וצריך לעזור לה להרים את עצמה, אבל
זה חלק מהתהליך ומההתמודדות".
עבודה בחווה ככלי טיפולי
ב"גינת עדן" יש חווה חקלאית ובה חמישה
ענפי משק: דיר, חקלאות, סוסים, מטבח
ואמנות. כל בת בוחרת את התחום שאליו
היא מתחברת, ומתחייבת להשקיע בו מזמנה
ומכישוריה. הבנות שבוחרות בדיר לדוגמה,
צריכות להאכיל את העזים, לחלוב אותן,
לנקות את הדיר ולצאת עם העזים למרעה.
בנוסף, במטבח החלב הצמוד לדיר, הן
מייצרות גבינות ויוגורט ומוכרות את התוצרת
בירידים מזדמנים. הרווחים מהמכירות עוברים
לבנות, חלקם כדמי כיס וחלקם נכנסים לקופת
הקבוצה, לשם מימון פעילות קבוצתית
שהבנות רוצות.
בצוות החקלאות הבנות אחראיות על החממות,
בהן מגדלים צמחי תבלין וירקות, ובצוות
המטבח אחראיות הבנות על הכנת ארוחות
הערב והבוקר וארוחת הצהרים בשבת.
האחראית על החווה, אסנת חזן, מדגישה את
חשיבות העיסוק בענפי החקלאות שבחווה:
"החוזה בין המקום הזה לבין הבנות מושתת
על חיי חווה. המשמעות של זה היא עבודה,
מעין תשלום למקום. ברמה הבסיסית זה אומר
עזרה בתחזוקה במשך כשעה וחצי עבודה
בבוקר, בתוספת שעה אחר הצהריים. ברמה
גבוהה יותר זה אומר להיות חלק מצוות מוביל
ומפתח של ענף, וזו דרגה שקוראת לראש גדול
יותר. לדוגמה, בת שמזדהה עם הענף שבו היא
עובדת ורוצה להוביל אותו, תתעורר בחמש
וחצי לעבודה בחממות בקיץ, או ברבע לשש
למרעה בדיר, או תישאר בלילה מאוחר בחדר
אמנות.
הדרגה הזו גם מעניקה צ'ופרים. למשל בנות
בענף הדיר שמייצרות גבינות, תהליך שדורש
הרבה יותר זמן משעת עבודה בבוקר, יוצאות
למכירה בדוכנים. הן רואות קהל וגם מרוויחות
כסף. חזן מדגישה כי קיים מתח בין צורכי
החווה החקלאית לבין הבנות. "אנו מקיימים
את המקום בזרימת חיים כפולה. מצד אחד
החווה משמשת כאמצעי הכלה של כל התקוות
של הבנות, ומצד שני עלינו לקיים את החווה,
שהרי אי אפשר שיעבור יום ללא חליבה, ומה
המנהלת החינוכית,
צופיה שקורי: "מעבר
לזה שחשוב לנו שהן
יצאו מפה עם תעודת
בגרות, יש קודם
כל הבנה שזה חלק
מהטיפול בבת, זה
מלמד אותן עקביות,
יכולת התמודדות,
הזדמנות לעבור תהליך
ולהגיע לתוצאות.
לפעמים דווקא שיעור
מתמטיקה שבת
הצליחה בו, יפתח לה
את הכוחות"
בחווה החקלאית חמישה ענפי משק: דיר, חקלאות, סוסים, מטבח ואמנות
