טבת תשע"ד
31
לא רואה את חיי בלי תיאטרון. כאשר המורה
שלי באולפנית הציגה לפני את הפרויקט
וסיפרה שזה מיזם חדש בתחום התיאטרון,
ידעתי מיד שזהו זה”. לדברי אופיר, ההופעות
לפני תלמידים יוצרות לחץ גדול אך גם סיפוק
רב. “אנחנו צריכות להסתדר עם המזוודה
באוטובוס, לא לפספס הצגה, לא לשכוח את
המילים ולדעת איך לקבל את הילדים. אחרי
כמה הצגות הילדים כבר באים ומחבקים
אותנו והסיפוק עצום”.
הנכונות שלה להשקיע גדלה בהתאם:
“מההתחלה הרגשתי ואני עדיין מרגישה רצון
לעבוד קשה. אני משוכנעת שאם אני רוצה
להצליח – עליי ליזום, לעשות, לשאוף הכי
גבוה שאפשר. וזה אומר להגיע לכל מקום
שאפשר, לבתי אבות לבתי ספר תיכוניים,
מתוך “חלות מן השמיים”,
מימין לשמאל, אופיר ילוז,
הודיה ויסנשטרן, יערה יהודה,
נוי חביב
